ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

כיצד משתפים את כל בני המשפחה בשולחן הסדר? ;">

בית מדרש חגים וזמנים פסח ליל הסדר מהלך הסדר Bookmark and Share This Shiur in English



גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ניסן תשס"ז

כיצד משתפים את כל בני המשפחה בשולחן הסדר?


נערך על ידי הרב

מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה


הרב יהושע שפירא - לעניין ולרומם
התורה נותנת מענה לכל אחד מבאי הסדר בדרך המתאימה לו, כנאמר בהגדה - "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה". אך דומה, שעקרון יסוד בהנחיית הסדר ובנתינת מענה לכל בני המשפחה, ניתן ללמוד מההשוואה בין התשובות לחכם ולרשע. (הרי איננו מניחים, חלילה, שיש בליל הסדר רשע הכופר בעיקר, אלא עלינו ללמוד משהו בניהול הסדר מהפנייה לבן הרשע) -

מחד, אצל החכם אנו מתייחסים לשאלתו, ואף לסגנון שאלתו ולרמת התפתחותו, וכך התשובה מותאמת אליו ושונה מהתשובות לתם ולשאינו יודע לשאול. מכאן אנו לומדים, שעלינו להתאים את הסדר לנוכחים. מאידך, אצל הרשע איננו עונים לשאלתו אלא מקהים את שיניו, כלומר - אל לנו להשתעבד לכל שאלה.

נמצאת למד, שאל לו לעורך הסדר להוריד עצמו לרמתו של כל אחד מהנוכחים, אלא עליו למצוא את הנתיב המתאים לליבו של כל אחד, ודרכו לרומם אותו אל החירות האלוקית העליונה המתגלה בליל שימורים זה.

לפיכך, על עורך הסדר להיות, מחד, קשוב לכל אחד מהנוכחים, ומאידך - אין הכוונה לנתינת ביטוי לכל הגיג ואסוציאציה שעולה בראשו של כל משתתף, אלא עליו לרומם אותו ממקומו אל נקודת גילוי השכינה בלילה זה, המגעת עד לרמת - "אני ולא מלאך, אני ולא שרף... אני ה'", כלומר גילוי למעלה מכל גילוי אפילו של נבראים עליונים, באופן כזה שכולם מתבטלים אל הגילוי האלוקי העליון.

דוגמא מעשית : לילדים קטנים צריך לחלק קליות ואגוזים (גמרא), ובימינו הם יעדיפו גם שוקולד, צ'יפס, מסטיקים וסוכריות. אולם, מטרתם של הממתקים לפתוח פתח בליבו של הילד, כדי לשתפו בתכנים העליונים של יציאת עם ישראל לחירות, "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים".

הרב יצחק הלוי - אקטואליה
דומה, כי במבנה ההגדה עצמה טמונות מספר תשובות לשאלה זו: ראשית, המגיד פותח בשאלות, בקושיות של "מה נשתנה". טבעה של שאלה, שהיא מגרה, מעוררת עניין וסקרנות. והוכחה לכך ממעשה בגמרא (ע"ז י"ט:): רבי אלכסנדרי יצא בהכרזה על מכירה פומבית של "סם החיים". נו, מי איננו מעוניין בכך? ובאמת, הכל "קפצו עליו" לקנות ממנו את שיקוי הפלאים. ואז פתח רבי אלכסנדרי ואמר להם: "מי האיש החפץ חיים... נצור לשונך מרע!" (תהילים ל"ד, י"ג). מה היה הסוד הגדול של רבי אלכסנדרי? הוא עורר את סקרנות הקהל. הוא יצא במבצע שיווק אטרקטיבי. וזהו בדיוק מה שעושה "המגיד".

ההגדה גם מחברת בין עבר לעתיד: מחד, ההגדה סוקרת את שעבוד אבותינו במצרים ואת ראשית היותנו לעם. ומאידך גיסא, "דואג" המגיד להעביר מסרים חשובים משם לדורות הבאים: אמונה, בטחון, אופטימיות, הפיכת גורל ליעוד. כל נהג מתחיל יודע, כי בכדי להתחיל בנהיגה, בכדי להתקדם, עליו להתבונן במראות - לאחור. כל אחד מאתנו מעוניין להתקדם. וממילא, כל אחד מבין, כי בכדי להתקדם, יש להתבונן בעברנו המפואר, משום שלמי שאין עבר - אין גם עתיד!

מכאן, שבכדי "למשוך" את כולם אל שלחן הסדר, יש לעורר עניין, להראות את האקטואליה של הדברים, גם לגבינו. כשאנחנו אומרים "השתא עבדי!" הבה ונחשוב לא רק על עצמנו. אנחנו, אמנם, "צברים גאים!" אבל נחשוב על השבויים, על הנעדרים, על אלו מאחינו בני ישראל, שנשללת מהם האפשרות וההזדמנות להסב אל שלחן הסדר ביחד עם בני משפחותיהם. יש לנו אחריות קולקטיבית, ערבות הדדית.

כשהמגיד אומר: כנגד ארבעה בנים דברה תורה: אחד חכם..., מבקש הוא לומר: אל תאמר: זהו בן חכם, היודע טוב ממני! אלא גם אליו יש להתייחס. לכל אחד יש להתייחס בדרך שמתאימה לו. כך מצאנו אצל גדעון שהתאונן (שופטים ו', י"ג): "ואיה כל נפלאותיו, אשר ספרו לנו אבותינו לאמר: הלוא ממצרים העלנו ה'!" וברש"י שם: "פסח היה. אמר לו: אמש הקרני אבא את ההלל ושמעתיו שהיה אומר: "בצאת ישראל ממצרים..." ועתה נטשנו! הנה לנו רמטכ"ל ששומע את סיפור יציאת מצרים... מאבא!

בנוסף, אפשר לראות בבנים ארבעה דורות. אם יש בן - יש אבא. האבא היה "יס מן", כביכול. קבל הכל באהבה. הוא חינך את בנו בישיבה תיכונית. זהו כבר בן שמבקש לקבל הסברים - חכם ! בנו כבר מתחנך בתיכון רגיל. "יהדות הוא יקבל בבית!" הבן הזה גדל רשע ! בנו כבר איננו יודע כלום. והנה, מתארחים בליל הסדר אצל סבא. הבן הזה גדל בבית ללא סממנים יהודיים, וכל מה שהוא רואה, הוא שואל בתמימות: מה זאת? - תם! וגם הוא גדל ומוליד בן. ובינתיים, הסבא החכם הלך לעולמו. לבן הזה, שנולד, יש כבר סבא רשע! ולכן הבן הזה כבר איננו שואל שאלות - שאינו יודע לשאול! באה ההגדה ומזהירה: אל תגיע למצב כזה! השקע בחינוך! ויפה שעה אחת קודם!

פעילות יצירתית לליל הסדר - הצעות ומכתבים מהקוראים

ליל הסדר מהווה גורם מאחד ומכנס בתוכו את כל בני הבית. בכוחה של ישיבה משותפת שכזו להפוך לחוויה משפחתית ייחודית, המכילה בתוכה צדדים רוחניים וחומריים כאחד. הכנה מוקדמת של עורך הסדר עם שאר בני ביתו (=חלוקת תפקידים) תסייע רבות בשותפות בעשייה החוויתית ב'סדר' עצמו. ישנם אינספור רעיונות ואביא כמה מהם (כמובן משתנה לפי: גילאים/רמות ועוד):

1. בקריאת הקטע על ארבעת הבנים יש לחלק לארבעה משתתפים מעטפה עם תמונה +קטע הקראה. לפני הקריאה יציג בפנטומימה כל אחד ממקבלי המעטפות את אחד הבנים, שאר המשתתפים יצטרכו לזהותו, ורק אחרי כן יקרא ה'שחקן' את הקטע המצורף.
2. 'עשר המכות' - כל מכה תוכן מראש, ובעת הקראתה יזַרקו לחלל החדר/השולחן הפריטים הרלוונטיים, כגון: דם - ניירות אדומים קטנטנים מגולגלים, צפרדע - צפרדעים קטנים מפלסטיק/נייר, ערוב - לזרוק חיות קטנות מפלסטיק, ברד - כדורים לבנים קטנים מגולגלים מנייר טישיו, ועוד ועוד כיד הדמיון.
3. 'אחד מי יודע?' - כל משתתף מקבל דיגלון עם תמונה + המספר שלו, כששרים את חלקו הוא קם ומרים את הדיגלון שלו - קטע מגבש ומשתף ומהנה כאחד.
4. באופן כללי - על מנת לקיים את המצווה המרכזית של ליל הסדר - 'והגדת לבנך', רצוי להיערך מראש עם פרסים קטנים על כל שאלה ותשובה, שאחד מהילדים שואל או עונה, ובכך להגביר את רמת המעורבות והערנות של הילדים. בנוסף, רצוי להיערך עם מגוון חידונים וסיפורים קצרים, אשר ניתן למצוא ב'שאל בנך ויגדך' לר' אריה פלהימר - על החגים, הפעלופדיה בכרך על פסח וכד' בהצלחה!
אורן (בשם כל משפ' גמליאל, מצפה יריחו).

הצעות למשחקים:
מחלקים את ההגדה לעשרה עד שנים עשר חלקים. מכינים פתקים לחיפוש המטמון על פי אחד מסיפורי ההגדה - אחד מי יודע, חד גדיא או עשר המכות. כל פתק מכוון אל הפתק הבא, המוחבא במקום הקשור לתוכנו. כגון, בעשר המכות: במכת דם - אפשר להחביא פתק מתחת לבקבוק היין, מכת כינים - ליד תכשיר נגד כינים, מכת ערוב - למצוא מישהו מבאי הסדר (אפשר אפילו אצל השכנים!) ששמו אריה, זאב, דב וכדומה, ושאצלו יהיה מוחבא הפתק.

משמוצאים הילדים את הפתק, רשום עליו מתי ניתן לפתוח אותו, על פי החלוקה של ההגדה, וכך ממתינים הילדים עד השלב הבא כדי שיוכלו לפתוח את הפתק. את תוכן החידות בפתק יש להתאים לרמת הילדים, וכמובן בסוף יש להניח את המטמון - מתנות, הפתעות ועוד.

משחק נוסף :
מכינים לוח גדול של סולמות וחבלים, עם תחנות מתאימות לפסח - פירמידות, חציית הים וכדומה. בלוח ישנם משבצות עם שאלות וחידות בנושא פסח, עליהן יש לענות בכדי להתקדם. (ע"פ משפ' רביבי מאפרת)
שושי ואפי ריפקין, אלון - שבות.

הכל מתחיל בהכנות לליל הסדר. כל אחד מבני המשפחה יכין תוכנית, שקשורה לאחד מנושאי ליל הסדר, למשל - על אחד מסימני הסדר, קערת ליל הסדר ועוד. במידה ועשויים להצטרף אורחים, תיידעו אותם שהם צריכים להכין תוכנית בנושא אותו קבעתם. זה יכול להיות משלים, סיפורים, דברי תורה, חידונים, הצגות ועוד. כך ימתינו כולם לתורם, והילדים יישארו ערניים.

עיצוב השולחן והחלל לליל הסדר חשוב גם כן. כולם יחד נדרשים לעצב, כמובן בטעם ובסגנון ייחודי, את השולחן ואת החלל, שישרה אווירה של חירות, ובעיקר שיתן תחושות, יעלה מחשבות לקראת ליל הסדר, ויגרום לכל מי שנכנס לומר מיד: "מה קרה? מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? מין ערב מדיטציה רוחנית משפחתית ייחודית.
איתמר ליברמן, בית אל

על מנת שבני הבית יחושו שותפות בליל הסדר, חשוב לשתף את כולם כבר בשלב ההכנות וארגון הסדר. בני נוער וילדים שיתכוננו לסדר יחושו 'חלק' מהסדר, וימתינו לו. לפניכם, מספר רעיונות:

1. לערוך את שולחן הסדר בצורה מיוחדת:
- קריעת ים סוף - שני פסים של הים, חום אדמה באמצע, ניתן אף לצייר עצי פרי, אנשים הולכים ועוד.
- שולחן אביבי עם עיטורי פרחים, מחזיקי מפות בעיטור פרפרים וצלחות ומפיות תואמים.
2. ללמוד מראש את השירים בהגדה, שכולם ידעו ויחכו לשירים, ובנוסף - למנות לכל שיר ילד אחראי, שתפקידו יהיה להוביל את השירה בקטע זה.
3. כל אחד מהילדים והנוער יכין בהתאם לרמתו - חידות, דברי תורה והצגות הקשורות לסדר וליציאת מצרים, ושוב - אפשר למנות לכל חלק בהגדה אחראי אחר.
בשמחה של קדושה, לאה.



לפני כל הרעיונות החדשים, חשוב לזכור את רעיונותיהם של התנאים הקדושים (מסכת פסחים דף ק"ט):
1. לוודא שהילדים יישנו בערב פסח, כדי שיישארו ערים עד שעה מאוחרת בליל הסדר.
2. לחלק לילדים קליות ואגוזים (= ממתקים, בלשון ימינו).
3. לעשות מעשים מתמיהים ושונים מכל ימות השנה, למשל - סילוק הקערה והמצות לפני הסעודה, או טיבול הכרפס, כדי שהילדים יתמהו, ישאלו ויתעניינו בנעשה בשולחן הסדר.
בתפילה, שנזכה ללילה מלא קדושה, שמחה, חירות והתעלות רוחנית, ונאכל קרבן פסח בירושלים הבנויה.
המערכת.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il