שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • ריבית, השקעות ובנקים

בורסה - חוזה הפרשים (CFD)

undefined

הרב דניאל קירש

י"ג ניסן תשפ"ג
שאלה
שלום וברכה הרב, רציתי לדעת האם מותר לסחור בחוזה הפרשים (cfd)? ללא שום ניתוח פיננסי אלא לפי עליות וירידות. הגדרת הויקיפדיה לחוזה הפרשים: "באנגלית: CFD Contract for Difference) הוא חוזה בין שני צדדים, המתואר בדרך כלל כ"קונה "ו"מוכר", הקובע כי הקונה ישלם למוכר את ההפרש בין הערך הנוכחי של נכס לבין שוויו במחיר זמן החוזה (אם ההפרש שלילי, המוכר משלם במקום זאת לקונה".
תשובה
שלום וברכה, נראה שאפשר להקל מעיקר הדין, אבל זה לא ראוי, משום שמדובר בסוג של הימורים (שהרי אתה לא באמת קונה שום נכס אלא למעשה מתערב עם הברוקר), שלדעת חלק מהפוסקים אסורים משום חשש גזל. ועוד שיש מי שבחוזה הפרשים לריבית. מקורות והרחבה: יש להימנע מזה משלש סיבות: א. יש אוסרים 'משחק בקוביא' (משחקי הימור) משום 'אסמכתא' – שפירושו עסקה שנעשית שלא בגמירות דעת מליאה, ויש חשש גזל (ראה שו"ע חו"מ סימן לד, סע' טז, ויביע אומר ח"ז, חו"מ, סי' ו). חוזה הפרשים כאמור הוא סוג של הימור. ב. אסור לשחק בקוביא משום שאין ראוי לאדם לעסוק אלא בחכמה וביישובו של עולם ולא בהימורים כאלו (ראה שו"ע שע, ג). ג. יש מי שחשש שיש בחוזה הפרשים (CFD) איסור ריבית. אולם מעיקר הדין לכאורה יש להקל: א-ב. לגבי חשש אסמכתא במשחק בקוביא - משמעות הרמ"א (שע, ג) שהיקל שאין במשחק בקוביא חשש אסמכתא וכן אין איסור שאינו עוסק בחכמה וביישובו של עולם כאשר יש לו אומנות אחרת. וכך משמעות ערוך השולחן (שם, ס"ו). אמנם ברב פעלים כתב שהרמ"א מודה לשולחן ערוך שאסור, ורק סבור שמי שמשחק בקוביא ויש לו אומנות אחרת אינו פסול לעדות. ביביע אומר (שם) כתב שמשמעות הרמ"א לא כרב פעלים אלא כערוך השולחן. כאמור השולחן ערוך (שע, ג) החמיר לגבי משחק בקוביא, ועל פי זה כתב ביביע אומר (שם) שאסור לספרדים לקנות כרטיסי הגרלה של לוטו. אולם מרן הגר"א שפירא (תחומין ח"ה עמ' 301) חלק על הגרע"י והתיר גם לספרדים לקנות כרטיסי הגרלה. וכתב כהקדמה שזה דבר פשוט שיש להתיר שכך נהגו רבים לקנות כרטיסי הגרלות במשך הדורות ולא מחו בהם גדולי ישראל, ורק צריך להבין למה זה מותר. הגר"א שפירא כתב שתי סיבות להקל: 1. במשחק בקוביא הכסף מונח לפניהם וכל אחד חושב שיקבל את כספו בחזרה, ולא גמר להקנות בלב שלם. מה שאין כן בקניית כרטיס הגרלה שהכסף נמסר וברור לקונה שלא יקבל את כספו בחזרה, ורק חושב שאולי ירוויח סכום אחר. 2. כאשר אדם קונה כרטיס הגרלה - הכרטיס עצמו שווה כסף ואפשר למכור אותו. הקונה גמר בלב שלם לקנות את הכרטיס הזה. אף אם נאמר שאסור לספרדי להמר, מותר לו לקנות את הכרטיס ולמוכרו לאשכנזי, ועל כן אין זה אסמכתא כמשחק בקוביא. כדעת הגר"א שפירא שמותר לספרדים לקנות כרטיס הגרלה כתבו עוד פוסקים, וביניהם הישכיל עבדי (דבריהם מובאים שם ביביע אומר). וכן מסרו כמה תלמידי חכמים שהגר"ע יוסף חזר בו והתיר (קובץ ויען שמואל חלק ט"ו סימן מד). ושאלתי את הראשון לציון הגר"י יוסף אם אביו הגר"ע יוסף אכן חזר בו. ואמר לי שזה לא היה בדיוק כך אלא שאמרו לגר"ע יוסף טעמים להקל והוא אמר שיש למקילים על מה לסמוך. יש לעיין אם עסקאות של חוזה הפרשים דומים לקניית כרטיסי הגרלה שהתירו או למשחק בקוביא שאסרו (לדעת השולחן ערוך). יש לדון לפי הסיבות שכתבו להקל בכרטיסי לוטו שהבאנו לעיל מהגר"א שפירא ושכתבו עוד פוסקים שהקילו בדבר (עיין ביביע אומר שם). אכמ"ל, אבל סוף דבר נראה שיש שלפי חלק מהטעמים שכתבו להקל בקניית כרטיסי הגרלה יש להקל גם פה. ג. לגבי ריבית –הרב שלמה אישון ראש מכון כת"ר כתב : "לגבי ריבית שלדבריך הברוקר לוקח, נלע"ד שאין זו כלל ריבית אסורה משום שהברוקר אינו מלווה לך ואם אין הלוואה – אין ריבית. התשלום שאתה משלם לברוקר הוא עמלה ואין בו חשש איסור". ראיתי מי שאוסר בזה וחושש לריבית. לא כל כך הבנתי את דבריו. אך אף אם נחשוש שיש בזה ריבית, יש סברות אחרות להקל באיסור ריבית בנידון דידן משום שמדובר בחברות בע"מ וסברות נוספות (ראה שו"ת מנחת אשר ח"א, סי' קה), וראה כאן שהרחבנו בדבר: https://www.yeshiva.org.il/ask/136466. לסיום, אף שהראינו פנים להקל בדבר נראה שאין זו דרך התורה להתעסק בהימורים כאלו. וידוע לי שיש מקומות בעולם כמו ארצות הברית שאסרו על פי חוק לעשות עסקאות כאלו. על כעין זה נאמר בגמרא (סנהדרין לט ב): 'כמתוקנים שבהם לא עשיתם, כמקולקלים שבהם עשיתם?!" על כן נראה שמעיקר הדין אפשר להקל, אבל מפני כמה סיבות ראוי להתרחק מכל כיוצא בזה. כל טוב!
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il