שלום וברכה, 1. בסידור רינת ישראל (נוסח ספרד) כתוב לאחר ובא לציון שבימים שבהם אין אומרים תחנון אין אומרים "תפילה לדוד" ובימים שבהם אין אומרים "א-ל ארך אפים" אין אומרים "בית יעקב"? מה הסיבה והקשר בין מזמורים אלה לתחנון ול-"א-ל ארך אפים"? 2. האם יש ימים בהם אומרים א-ל ארך אפים ולא אומרים תחנון? 3. ומתי מוסיפים את "א-ל ארך אפים"? האם הכוונה ב-"א-ל ארך אפים" לתוספת הפסוקים המופיעים לפני "ויהי בנסוע הארון" בשני וחמישי לפני הוצאת ספר תורה? ("א-ל ארך אפים ורב חסד ואמת אל באפך תוכיחנו. חוסה ה' על ישראל עמך והושיענו מכל רע, חטאנו לך אדון סלח נא כרב רחמיך א-ל")? ישר כח ותזכו למצוות

שלום לשואל! 1. למנהג הספרדים: בימים שלא אומרים תחנון לא אומרים 'למנצח' שאחרי תפילת 'אשרי' וכן לא אומרים 'תפילה לדוד' שאחרי ובא לציון (כף החיים קלא, לז). הטעם הוא שבתפילות אלו מוזכר 'יום צרה' ובימי שמחה לא מתאים לומר אותם. כמו כן בימים שלא אומרים תחנון לא אומרים תפילת "אל ארך אפים" משום שזה גם סוג של תחנון שבו מזכירים את עוונותינו ומבקשים מהקב"ה שיסלח לנו, ותפילה זאת לא מתאימה לימי שמחה. לגבי תפילת 'בית יעקב' באמת יש לומר אותו בכל יום בלי קשר לאמירת תחנון (כך מופיע בסידורים של הרב עובדיה יוסף, הרב מרדכי אליהו והרב מאיר מאזוז). מה שכתוב בכמה סידורים שבימים שבהם אין אומרים "א-ל ארך אפים" אין אומרים "בית יעקב" אין טעמו ברור ובסידורים מדויקים לא מוזכר דבר זה (פסקי תשובות קלב, יא). אולי יש לבאר טעמם של סידורים אלו משום שכתוב בתפילת בית יעקב את המילים 'אשר התחננתי', ובעצם זה המשך ל'תפילה לדוד' וצ"ע. למנהג אשכנז: אומרים 'למנצח' (אף שמוזכר בו 'יום צרה') ו'אל ארך אפים' גם בימים שלא אומרים בהם תחנון (רמ"א קלא, א, מ"ב קלא ס"ק לה). כך המנהג הרווח. לדעת סידור הרב - בעל התניא, לא אומרים 'למנצח' בכל הימים שלא אומרים בו תחנון (כמנהג הספרדים ולא כרמ"א). אולם אומרים 'אל ארך אפים' (פסקי תשובות קלא, ו). הימים שלא אומרים למנצח למנהג אשכנז הם ראש חודש, שבת ויום טוב, חנוכה, שני ימי הפורים, וכן באדר ראשון, ערב פסח, ערב יום כיפור חול המועד תשעה באב ובבית האבל (אשי ישראל כו א). בימינו יש להוסיף את יום העצמאות ויום ירושלים. לנוסח אשכנז לא אומרים כלל 'תפילה לדוד' ו'בית יעקב'. במילים אחרות: למנהג הספרדים כאשר אין תחנון הרי שאינו 'יום צרה' ולכן לא אומרים 'אל ארך אפים', 'למנצח' ו'תפילה לדוד'. למנהג אשכנז אף ביום שאין אומרים תחנון אין מניעה לומר תפילות שמוזכרות בהם 'יום צרה' ובקשת סליחה על עבירות ('אל ארך אפים' ו'למנצח'). והכל כמפורט בסידורים. 2. למנהג הספרדים בכל יום שלא אומרים תחנון לא אומרים 'אל ארך אפים'. למנהג האשכנזים יש ימים בהם אומרים 'א-ל ארך אפים' ולא אומרים תחנון כאמור לעיל, וכפי שניתן לראות בסידורים. 3. כן. כל טוב!