אשתי שילמה לטיפול שינים במספר צקים.. כעבור חודש אשתי שמה לב שהצקים לא הופקדו ולאחר בירור איתם הבינה שכנראה הצקים נתקעו או אבדו במעבר בין הקופה המקומית לקופה הארצית.. האם אשתי מחויבת לבטל את הצקים ולשאת בחיוב על ביטולם מחשש שיגבו מאיתנו פעמיים או לומר שכבר שילמה וקיבלה קבלה ואם גנב יזכה בצקים ההפסד יהא עליהם? מה לעשות

שלום וברכה, נתינת צ'ק אינה פוטרת את האדם מהחוב, אלא זו הוראה לבנק לפרוע את החוב. אם לדוגמא מקבל הצ'ק לא הפקיד אותו והוא נקע או שעבר הזמן שניתן להפקידו, נותן הצ'ק מחוייב לפרוע את החוב (כלל זה נכון גם לפי החוק). אך אם מקבל הצ'ק הוא זה שפשע ולא הפקיד, איבד, קרע את הצ'ק עליו לשאת בהפסד שנגרם לנותן. לכן גם במקרה זה אם מרפאת השינים תטען שאבדה את הצ'ק ותבקש שתבטלו אותו, עליכם לעשות זאת ובתשלום הבא תורידו את עלות הצ'ק. אם מרפאת השינים לא תבוא אליכם בדרישה כל שהיא נראה שאין עליכם חיוב לפרוע מעצמיכם. מקור הדין: ע"פ דברי הש"ך (חו"מ, רלב סק"ב) שכתב בשם שלטי הגבורים שמלוה שאינו תובע את הלואתו אין הלוה חייב לשלם לו מעצמו, אלא אנו אומרים הואיל והמלוה אינו תובע, במתנה ביקש ליתן לו. וכך במקרה שלנו יש לומר שאם החבר אינו תובע הוא מוחל. אך הש"ך סיים שדין זה צ"ע. ובקצה"ח (קד סק"ב) כתב ג"כ כשלט"ג, אך הנתיבות (קד,א) חלק עליו וסובר שצריך לשלם שאנו תולים שהמלוה שכח ולא תבע ולא התכוון למחול. ובשער משפט (צח, א) כתב שדברי הש"ג תלויים במחלוקת האם מחילה בלב היא מחילה, והכריע שמחילה בלב לא הוי מחילה. אך למעשה מסכים עם דין השלט"ג מטעם שאולי הרחיב לו הזמן. ונראה שבמקרה זה שאשתך התקשרה וניסתה לברר מה עם התשלום, אם לא בקשו ממנה לבטל את הצ'ק והעביר חדש, מחלו ביינתים וגם הנתיבות יודה. אם יתבעו תצטרך לשלם. בברכה,