שלום הרב. א. אם הוציאו מארון הקודש את הספר הלא נכון, האם חייבים עתה לגלול למקום הנכון ולקרוא בו, כי אם יחזירוהו לארון זהו פגמו? ב. אם מונחים על הבימה שני ספרים (שבת ר"ח למשל), ופתחו בטעות את הספר הלא נכון, האם עכשיו יצטרכו לגלול אותו למקום הנכון ולקרוא בו, ואחר כך יעשו זאת בספר השני? ג. האם סומא יכול להיות חזן? ד. האם סומא יכול לעלות לתורה לקרוא? ה. האם סומא יכול לעלות לתורה לברך?

שלום וברכה, א. נחלקו הפוסקים בדבר. יש אומרים שאין להחזיר את הספר למקומו משום פגם ספר תורה. יש אומרים שעדיף להחזיר את הספר, ולהוציא את הספר המתאים משום טרחא דציבורא. למעשה העיקר להלכה שאין להחזיר את הספר תורה, אלא יש לגלול אותו למקום הנכון (כף החיים קמד יג, יביע אומר ח"ח טו, ד, וראה אגרות משה או"ח ח"ב לז). אולם אם שמו לב לטעות לפני שהגיע הספר תורה לבימה, מסתבר שיחליפו את הספרים, משום שעדיין לא נגמרה הוצאת הספר תורה (מנחת אשר במדבר עמ' תקסג). ב. כן, כנ"ל. ג. סומא (עוור) יכול להיות שליח ציבור (שו"ע נג, יד). ד. סומא לא יכול לקרוא בתורה, משום שאסור לקרוא את התורה בעל פה (שו"ע קלט, ג). ה. לדעת השולחן ערוך (שם) סומא לא יכול לעלות לתורה משום שהוא לא יכול לקרוא בלחש עם הקורא. הרמ"א (שם) כתב שנהגו לעלות סומא לתורה וסומכים על הקריאה של הקורא בתורה אף שהעולה הסומא אינו יכול לקרוא. אולם ראוי שיקרא הסומא בעל פה עם הקורא (ראה מ"ב קלה טו). למעשה גם בני ספרד יכולים להעלות סומא לתורה אם יש מנהג להקל (כה"ח טו). מקורות והרחבה: ג. כתב המשנה ברורה (נג, מא): "סומא - אפילו בשתי עיניו. וחייב בכל המצות מן התורה דקי"ל כרבנן דר' יהודא. ובתשובת חות יאיר סי' קע"ו העלה שאעפ"כ לא יתפלל סומא בימים נוראים אפי' באחד מעיניו היכא דאיכא אחר ראוי והגון כיוצא בו ע"ש טעמו ובספר אליהו רבא באות י' חולק עליו ונ"ל דאף לדברי החו"י היינו רק שלא למנותו לכתחלה אבל לא לסלקו מש"ץ אם נעשה סומא". ובכף החיים (אות סה) כתב שלכתחילה אין למנות סומא לשליח ציבור אפילו בשאר ימות השנה אם יש אחר. לעומת זאת בשו"ת יביע אומר (ח"ט פח, א) כתב שסומא יכול להיות שליח ציבור אפילו בימים נוראים. ה. כמה פוסקים כתבו שגם אצל הספרדים המנהג שסומא עולה לתורה, על כל פנים כך המנהג בירושלים [ראה שמש ומגן לרב משאש (ח"א, יא), מקור חיים לרב חיים דוד הלוי (ח"ג, קכב, יט), הערות הרב מרדכי אליהו על הקיצור שולחן ערוך (כג, יז), ציץ אליעזר (חלק יא, י, ב), ספר הסומא (עמ' 295-316)]. לדעת הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ח"ט פג, ז) אין מנהג ברור בירושלים ובשאר ארץ ישראל להקל בזה לכתחילה, ולדעתו בני ספרד לא יעלו סומא לתורה, אבל אם עלה סומא לספר תורה לא ירד, שיש על מה לסמוך. ראה מנחת אשר במדבר (עמ' קכה) שביאר את יסוד המחלוקת בין השו"ע לרמ"א שתלוי בהבנת הדין של שומע כעונה. ראה שם גם סוף הסימן. כל טוב!