שלום הרב ציצית שנכרכה רק עם תכלת וללא כריכת לבן סביב החוליות לא בהתחלה ולא בסוף כדין הגמ' במנחות (התכלת נכרכה 7,8,11,13 כמנהג ספרדים) - האם כשרה לברכה לכתחילה?.

לשואל, שלום וברכה! חובה לתקן את הטלית ולעשות בה גם כריכה לבנה, לפחות אחת בסוף. בכל זאת, בלית ברירה (כגון בשבת, שאי אפשר להתיר ולקשור), וכשאין ציצית אחרת זמינה, מותר לברך עליה. הרחבה: נאמר במנחות לח ע"א: "דתניא: מצוה להקדים לבן לתכלת, ואם הקדים תכלת ללבן - יצא, אלא שחיסר מצוה". ופירש השיטה מקובצת (אות ג) שהכוונה לדין שנאמר שם לט ע"א: "תנא: כשהוא מתחיל - מתחיל בלבן, 'הכנף' - מין כנף; וכשהוא מסיים - מסיים בלבן, מעלין בקודש ולא מורידין". לפי פירוש זה נאמר כאן שהסדר אינו מעכב, ויצא ידי חובתו. מכל מקום, משמע שכריכה מסוימת בלבן חייבת להיות, אלא שאע"פ שלא התחיל בלבן יצא ידי חובתו. לכן חובה לתקן את הציצית הזו (אך בחזו"א או"ח סי' ג סקי"א ד"ה ואמנם הר"מ וד"ה תוד"ה לרבי משמע שיוצאים ידי חובת תכלת ולבן אפילו כשכרך רק בתכלת, וצ"ע). בכל זאת כאשר אין אפשרות לתקן מותר לברך עליה, כמו שנהוג לברך על טלית שאין בה תכלת כלל, משום שקיימא לן שתכלת ולבן הם שתי מצוות שונות שאינן מעכבות זו את זו. בטלית שאין בה שום כריכה לבנה יש קיום של מצוות תכלת בלבד, וניתן לברך על מצווה זו, כפי שמברכים על מצוות לבן בלבד. הוי אומר: כאשר יש אפשרות לשים את התכלת ואת הלבן - חובה מדאורייתא לשים את שניהם, ובכל זאת, כשיש רק אחד מהם והשני אינו בהישג יד - ניתן לברך רק על האחד שישנו.