האם זה נכון שכשיש אדם בעולם שכאוב או פגוע ממני, כל עוד אני לא מפייסת אותו תפילותי לא נשמעות בשמיים? או שיורדת ממני הרבה סיעתא דישמיא?

לשואלת, שלום וברכה! בוודאי נכון שמי שדרכו לעשות עוול אין תפילתו נשמעת. כך נאמר בישעיהו (פרק א פסוק טו - טז): "וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה - אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי, חִדְלוּ הָרֵעַ". וכן נאמר באיוב (טז, יז): "עַל לֹא חָמָס בְּכַפָּי - וּתְפִלָּתִי זַכָּה", ומכאן למדו חכמינו (שמות רבה פרשה כב,ג): "כל מי שידיו מלוכלכות בגזל - הוא קורא להקדוש ברוך הוא ואינו עונה אותו". ובמיכה (ג,ב-ד): "שֹׂנְאֵי טוֹב וְאֹהֲבֵי רָע, גֹּזְלֵי עוֹרָם מֵעֲלֵיהֶם... אָז יִזְעֲקוּ אֶל ה' וְלֹא יַעֲנֶה אוֹתָם וְיַסְתֵּר פָּנָיו מֵהֶם בָּעֵת הַהִיא כַּאֲשֶׁר הֵרֵעוּ מַעַלְלֵיהֶם". ובזכריה (ז,ט-יג): "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת לֵאמֹר מִשְׁפַּט אֱמֶת שְׁפֹטוּ וְחֶסֶד וְרַחֲמִים עֲשׂוּ אִישׁ אֶת אָחִיו. וְאַלְמָנָה וְיָתוֹם גֵּר וְעָנִי אַל תַּעֲשֹׁקוּ וְרָעַת אִישׁ אָחִיו אַל תַּחְשְׁבוּ בִּלְבַבְכֶם. וַיְמָאֲנוּ לְהַקְשִׁיב... וַיְהִי כַאֲשֶׁר קָרָא וְלֹא שָׁמֵעוּ כֵּן יִקְרְאוּ וְלֹא אֶשְׁמָע אָמַר ה' צְבָאוֹת". האם מדובר גם על מקרה פרטי ובודד שמישהו פגוע ממני? אינני מכיר אמירה כזו. רבנו סעדיה גאון (אמונות ודעות, מאמר ה) מונה את הסיבות המעכבות את התפילה, והביא את הפסוקים הללו, ונראה מדבריו שמדובר על משהו שיטתי, ובלשונו: "מי שרבו עונותיו ואיננו מתפלל בתשובה, כמו שאמר (זכריה הנ"ל) קראתי ולא שמעו - כן יקראו ולא אשמע". כמובן גם מקרה פרטי צריך לעשות כל מאמץ סביר לתקן ולפייס את הנפגע, אבל איני מכיר מקור מבוסס לומר שמקרה בודד כזה מעכב את התפילה. קל וחומר כאשר עשית את מה שנדרש כדי לפייס אותו והלה בכאבו לא התפייס.