שלום וברכה לרב. הצלחנו להשיג תרומה לכמות עצומה של אלפי ציציות עבור חיילים, כיון שהביקוש רב, אמנם בכמה מאות ציציות שמנו לב שהחורים שנעשו בכנפות מעט גבוה מהרגיל חלק כ 7 ס"מ, וחלקן כ – 7.5 ס"מ ומעלה. האם ניתן לחלק ציציות כאלה או שהן פסולות?

שלום וברכה. ראשית כל תבורכו על הרצון הטוב לזכות את החיילים במצוה כה חשובה, השקולה כנגד כל המצוות והמקיים אותה זוכה לקבל פני השכינה ועוד כהנה וכהנה כפי שהאריכו רבותינו ז"ל. הנה בנידון השאלה, כשהמרחק בין שולי הכנף לחור הינו יותר מ7 ס"מ, הציצית פסולה, ולכן צריך לעשות חור חדש בסיום 4 ס"מ משפת הבגד (תחילת 5 ס"מ), ושם לתלות את הפתילים, כדי למנוע איסור של הליכה עם ד' כנפות ללא ציצית, ברכה לבטלה וכו'. חשוב להוסיף, שאין ספק שהנתינה העצומה של עם ישראל בארץ ובחו"ל, בכל התחומים, מוסיפה אהבה ושלום, אולם כיון שחלק מהגדול מהתרומות מגיע ללא פיקוח וכשרות, צריך לבחון כל דבר בפני עצמו בצורה מדוקדקת. מקורות והרחבה: כתוב בתורה (במדבר ט"ו פס' ל"ח): "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם", כלומר שצריך להטיל את הפתילים, במקום הנקרא "כנף הבגד". למעלה מן הכנף אינו נקרא כנף אלא "בגד", ולמטה מן הכנף נקרא "קרן". וכתב מרן השו"ע (סי' י"א סע' ט'): "יעשה נקב באורך הטלית, לא למעלה מג' אצבעות (היינו גודלין), מפני שאינו נקרא כנף, ולא למטה מכשיעור שיש מקשר גודל עד סוף הציפורן". והוסיף הרמ"א: "ומודדין זה ביושר, ולא באלכסון מן הקרן". וע' בב"י (שם), שכתב להתיר לעשות את הנקב בסיום ג' אצבעות מצומצמות, אולם כתב המ"ב (סי' י"א ס" ק מ"א) בשם המג"א, שאם עשה את הנקב למעלה מג' אצבעות, אע"פ שנתקפלו הכנפות והוא למטה מג', פסול אפילו בדיעבד, ולכן יש לזהר שהנקב יתחיל תוך ג' אצבעות. ויש למדוד משפת הבגד באורך וברחוב בתוך ג' אצבעות של אדם בינוני, ולמעלה ממלא קשר גודל, היינו פרק שבאצבע האגודל, מתחילת הציפורן במקום השווה לבשר האצבע, עד סוף הפרק הראשון. וע' חזו"א (או"ח קונ' השיעורים סי' ל"ט סעי' ז'), וספר מדות ושיעורי תורה (פרק ה' והערה 81 ואות יב) שהאריך בזה. ושיעור שלוש אצבעות, יוצא בין חמישה לששה ס"מ, ושיעור מלא קשר גודל יוצא כארבעה ס"מ. והטוב ביותר כדי לצאת כל הדעות, לעשות את הנקב בסיום ארבעה ס"מ, בתחילת הס"מ החמישי משפת הבגד, והנקב יהיה כולו תוך הס"מ החמישי. וראה בהלכה ברורה (ח"א עמ' רנ"ג-רנ"ז), שבדיעבד אם עשה את הנקב אחרי 3.5 ס"מ, הטלית כשרה לברכה, וכן אם עשה את הנקב לאחר 5 ס"מ תוך 6 ס"מ. וראה במאמר מרדכי שאינו דיעבד גם בתוך השיעורים הנ"ל (ימות החול פרק ז' סע' פ"ז), וז"ל: "שיעור של שלוש אצבעות נמדדים באצבעות אמה, קמיצה וזרת. ושיעור קשר גודל נמדד בפרק העליון של הבוהן היינו אותו שיש בו ציפורן. דהיינו שיהיה לא פחות מ-3.5 ס"מ ולא יותר מ-6 ס"מ משפת הבגד". לסיכום: נכון לכתחילה לעשות את הנקב בין 4-5 ס"מ, ואם עשה את הנקב בין 3.5-6 ס"מ, הטלית כשרה לברכה כאמור. ברכה והצלחה,