שאל את הרב
  • הלכה
  • נושאים שונים
  • שאלות כלליות
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
האם מותר להעסיק עובדת זרה אצל זקן שמוגבל בתנועות ידיו ואינו יכול להכין לעצמו כריך או משקה חם
תשובה
שלום וברכה. בהעסקת עובדת זרה עלולים להכשל בכמה איסורים חמורים בפרט כאשר היא מלבישה ומרחיצה אותו וכדו'. לכן ודאי שלכתחילה יש להמנע מכך. אולם בשעת הדחק כאשר אין אפשרות אחרת וברור לרופאים שמדובר בקשיש תשוש בכל גופו ואין חשש לאיסור ייחוד (כגון שיש אנשים נוספים בדרך קבע בבית) וענייני צניעות נוספים, משמע מדברי הפוסקים שניתן להסתייע במטפלת. אולם כיון שאין מקרה אחד דומה למשנהו, יש לעשות שאלת חכם בכל מקרה לגופו ולפרט לפניו את הדברים. מקורות: מבואר בחז"ל (קידושין ע.) ונפסק ברמב"ם (איסורי ביאה כ"א ה') ובשו"ע (אהע"ז סי' כ"א סע' ה'): ש"אסור להשתמש באשה כלל, בין גדולה בין קטנה, בין שפחה בין משוחררת, שמא יבא לידי הרהור עבירה. באיזה שמוש אמרו, ברחיצת פניו ידיו ורגליו, אפילו ליצוק לו מים לרחוץ פניו ידיו ורגליו אפילו אינה נוגעת בו, והצעת המטה בפניו, ומזיגת הכוס". והנה כתב המרדכי (סי' קפ"ב): "אף על פי שאין משתמשין באשה, דרך שפחות שרי. כדרך שאמרה אביגיל (שמואל א' כ"ה מ"א) לרחוץ רגלי עבדי אדוני". מרן הב"י (שם) דחה היתר זה וכתב שאיזה תלמיד טועה כתבו כן מעצמו ותלה הדבר ברבו, וכ"כ הב"ח (שם) והשל"ה (שער האותיות ק), וכ"כ ערוה"ש (שם סע' ו') שדבר זה אסור להעלותו על לב. ברם רבנו הרמ"א (שם) הביא דברי המרדכי והוסיף שכך נוהגים: "ויש אומרים דכל זה אינו אסור רק במקום ייחוד, אבל במקום שרוב בני אדם מצויים כגון במרחץ, מותר לרחוץ מעובדות כוכבים שפחות, וכן נוהגים". עוד הוסיף הרמ"א על אתר, על פי דברי התוס' (קידושין פב:) בהתייחס לרב אחא שהושיב את נכדתו בחיקו: "ויש אומרים דכל שאינו עושה דרך חיבה, רק כוונתו לשם שמים, מותר. לכן נהגו להקל בדברים אלו". למעשה כתבו פוסקי זמננו (צי"א חלק י"ז סי' מ"ט, שבט הלוי ח"ה סי' ר' ועוד רבים) שיש להמנע מכך מחשש להרהור, וז"ל שבט הלוי (שם): "בענין הרחיצה משפחות ברמ"א, הנה כל הפוסקים אסקי לאיסור, ופשוט מאד דבזמנינו אנו אסור מעיקר הדין דמי יהין לשער בנפשו רחיצה דרך נגיעה והנרחץ בודאי ערום או חצי ערום ולא יבא לידי הרהור שאסור מהתורה". והנה בנידון זקן וחולה, יש לעשות כל השתדלות שיטופל ע"י עובד זר ולא ע"י אשה, כיון שעלולים להכשל במראות, הרהורים, וייחוד האסורים. בעניין ייחוד יש לציין להיתר שכתב בשו"ת זית רענן (ח"א אבע"ז א' א') לגבי באדם זקן שאינו ראוי לביאה (עיין באגרו"מ אהע"ז ח"ד סי' ס"ה שכתב לחלק בדברי הזית רענן, בין מקרה שהדבר ברור ע"י רופאים שאז מותר אפילו בייחוד מהתורה כגון עם יהודיה א"א או פנויה נידה, למקרה שאנו מסופקים בדבר). בנוסף לכך העובדת צריכה לגעת במטופל ויש לדון האם הדבר מותר. הנה כתב מרן השו"ע (יו"ד סי' של"ה סע' י') וז"ל: בחולי מעים אין האיש משמש את האשה, אבל האשה משמשת את האיש". והטעם לכך כתב ב"י (שם ד"ה תניא האיש): "דכשהאשה חולה חיישינן שהאיש יבא עליה על כרחה". והקשה על דבריו הדרכי משה, שלפי טעם זה צ"ע מה החילוק בין חולי מעים לשאר חוליים. לכן כתב בדרכ"מ ליישב, שהטעם הוא משום ש"יש יותר גנאי ופריצות כאשר איש משמש לנקיבה בקינוח ודברים כאלו יותר מאשה לאיש כי יצרו של איש גדול משל אשה". אולם הט"ז (שם) כתב: "ולי נראה הטעם דבחולי מעיים צריך החולה הרבה פעמים להיות לו לסיוע לקום לעשות צרכיו ונמצא שיבא האיש המשמש לאשה חולנית כזאת לידי קושי כיון דמתעסק בגופה תמיד משא"כ בשאר חולי שא"צ להקימה ולסעדה כ"כ אבל אשה לאיש בכל גווני מותר כי אין כח באיש להתקשות בעת ההיא". ואם כן כאשר יש צורך שאשה תטפל בגבר ומדובר באדם חולה או קשיש הזקוק לסיוע בעניינים שהצניעות יפה להם, ואין בדבר איסור ייחוד, משמע מדברי הפוסקים הנ"ל להתיר למרות שהיא נוגעת בו פיזית ואף נצרכת להחליף לו צרכים ולנקות אותו, כיון שאין זה מגע של חיבה אלא צורך מקצועי ומעין מה שמצינו ברמ"א הנ"ל לגבי היתר שימוש בשפחה ואין חשש להרהור (ראה שו"ע שם, ט"ז סק"ה, ש"ך סק"ט, ברכ"י ס"ק ד'-ה'). כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו, כיון שאינו דומה קשיש החי לבדו לגבי איסור ייחוד, לבין לזוג קשישים החיים יחד (ועיין בספר אהל יעקב עמ' פ"ה הערה צ"ו בשם הגר"נ קרליץ גבי חולה אלצהיימר שיש עדיפות לעובדת זרה, אולם אין הדבר מוסכם). כמו כן קשיש הגר לבדו עלול לפתח תלות וקשר נפשי עם העובדת הזרה, והדברים חמורים ביותר וכבר שמעתי לא על מקרים חמורים שקרו בעניין זה רח"ל. חשוב להוסיף שיש לחשוש שהעובד מתעלל במטופל או גונב אותו (לכן נכון להתקין מצלמות שבכל עת רואים מה קורה בבית ובפרט שבכך ניצלים לחלק מהפוסקים מאיסור ייחוד). בגלל החששות הנ"ל, יש משפחות שעושות חלוקה של משמרות בין הילדים במשך השבוע במסירות נפש (אפילו אם גרים רחוק מאד) ויש בכך מצוה גדולה של כיבוד הורים ואשריהם ואשרי חלקם. ולמעשה כל מקרה לגופו ובכל שאלה יש נידון המשתנה בין איסור חמור של תורה להיתר לכתחילה ולכן יש לעשות שאלת חכם. בברכה נאמנה,
לחץ כאן לשליחת שאלה בהמשך לשאלה זו
שאלות פופולריות
שאלות פופולריות
שאלות חדשות
שאלות חדשות
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il