רציתי לשאול את כבוד הרב, עקב האשמותיך לחיילי צה"ל. האם הממסד הרבני שהוליך שולל את מתיישבי גוש קטיף וצפון השומרון, בכך שהם צריכים להשליח את כל יהבם על ישועת הקב"ה ולא להתכונן לפינוי, אם יחל חס ושלום. בסופו של דבר חלק גדול מההנהגה הרבנית חזר לביתו ומי שנשאר ללא רכוש ובית הם אותם מסכנים, שסליחה על הביטוי "רכבתם עליהם"? ובכלל הנוהג של חלק מהציבור והרבנים לדבר בשם הקב"ה? האם פועל יוצא מזה שהיה פינוי - הרי שזהו רצונו של הקב"ה!?

אתה מדבר על הממסד הרבני בכללותו ואיני יודע למי אתה מתכוון. האם לרבני הגוש האם לרבנים אחרים. על כל פנים אני מניח שיש לאותם רבנים תשובות. כאשר אני באתי לכפר דרום כחודש לפני הגרוש שאלתי את הרב של המקום האם אין בזה סיכון לתושבים שאינם באים לידי הסכם עם המנהלת. כי יש אנשים שהפסד ממוני גדול עלול לפגוע בהם מאד. והרב השיב לי, כי כל מי שמנסה לבוא לידי הסכם נוכח שאין טעם להדבר אתם. ואין מה להפסיד אם לא באים לידי הסכם. ושוב שאלתי את הרב אבל אולי מן הנכון בכל זאת להערך ולארוז דברים חשובים ולא להשאיר את הכל כך. וגם צריכים להיות מוכנים לאפשרות הגרועה ח"ו. והתשובה שקבלתי שמדברים על כך ומודעים לכך האנשים מביאים הכל בחשבון אך יחד עם זה מקווים ומתפללים לישועת ד'. אותי התשובה של הרב סיפקה. ומאז יותר לא שאלתי ויחד כולנו התפללנו לביטול הגזרה וציפינו לישועת ד' וקווינו אל ד'. כי מדריכה אותנו התורה אפי חרב חדה מונחת על צוארו של אדם אל יתיאש מן הרחמים. וכעת שבאה הרעה אף על פי כן לא טעינו שבקשנו והתפללנו למרות שלא נתקיימו בקשותינו אלא אנו מאמינים שהכל לטובה.