שלום וברכה, לפני כחודש וחצי קניתי רכב, הרכב שנת 2010 עבר "בדיקת לפני רכישה" במכון רשמי ומורשה, בבדיקה לא הופיעו בעיות מהותיות במנוע או בשאר חלקי הרכב אלא בעיות של בלאי של חלקים מכניים שזה די רגיל לרכב משנת 2010. הרכב נסע 150,000 קילומטרים. בקיצור רכב תקין. הרכב נקנה ולאחר כמה ימים עבר טיפול של הדברים שהיה צורך להחליף (משולשים) וגם טיפול 10,000 כפי שהיה רשום בבדיקה, טיפול של כמעט 2,000 ש"ח. בשבוע החולף הרכב הרכב נסע נסיעות עירוניות ובין עירוניות ולא היה שום בעיות, הרכב תקין לגמרי. הרכב היה אצל הבעלים האחרון חצי שנה וככל הנראה ביצע נסיעות ולא היו שום בעיות. וגם בבדיקה הרכב יצא תקין. לאחר כשבוע אני ועוד כמה חברים ביצענו נסיעה לירושלים, חבר שלי נהג ברכב הנסיעה הלוך עברה חלק ללא שום בעיות. בנסיעה חזור מירושלים היה קטע של ירידה בכביש וחבר שלי החליט "טיפה להשתולל" ושילב מהירות נסיעה מאוד גבוהה עם הירידה (מעל 200) אימץ מאוד את המנוע והביא אותו לקצה. ממש כמה שניות לאחר שהוא האט את מהירות הנסיעה, נדלקה מנורת מנוע והתחיל להישמע רעשים מהמנוע, נאלצנו לעצור בשוליים, והרכב פשוט נתקע. לא היה ניתן להמשיך בנסיעה, למחרת הגיע גרר ואסף את הרכב אל המוסך, לפי המוסכניק המנוע נהרס ויש צורך בהחלפת מנוע. הוחלף מנוע בעלות של 7,000 ש"ח פלוס הוצאות של גררים הנזק יצא סכום של 9,000 ש"ח. השאלה האם החבר צריך לשלם את הנזק, אדגיש שוב שמדובר היה ברכב תקין. והנזק נגרם באופן מיידי לאחר המעשה של החבר. לעומת זאת החבר טוען שהוא שאל מוסכניק אחר שלא בדק את הרכב עצמו אלא אמר לו באופן כללי שמנועים של רכבים בנויים לדברים כאלו. (המוסכניק אמר דעה כללית על כלל הרכבים, ולא חוות דעת מקצועית על הרכב עם הנזק) הוא טוען שככל הנראה היה כבר בעיה במנוע וחבר שלי "עורר אותה". לעומת זאת אני מביא טענות ספציפיות על המנוע של הרכב שלו קרה הנזק בעיקר זה שהרכב נסע ללא שום בעיות וגם יש תוצאות של בדיקה של הרכב במכון רשמי שלא הועלה בה בעיות מהותיות ורציניות במנוע שאם היו לא הייתי רוכש את הרכב. וגם באותו היום של הנזק הנסיעה הלוך עברה חלק. השאלה האם החבר צריך לשלם את מלוא הנזק?

ראשית נקדים - אין כאן פסק הלכה . אי אפשר לתת פסק במקרה כזה ללא שמיעת שני הצדדים בפני הדיין/הבורר. להלן נעלה מספר נקודות לעיון ודיון על פי המשפט העברי/משפט התורה א. בכל שאלה בדיני ממונות יש לדון באיזה מרחב הלכות אנחנו דנים. האם יש כאן דיון בהלכות הלוואה/ערבים/שותפים /שומרים/שליחות /נזקי ממון/ אדם המזיק ועוד.. שאלה זאת עומדת ביסוד הדיון ונותנת את כללי הדיון וההלכות שערכו חכמים בכל נושא מהנושאים הנ"ל בין אדם לחברו ב. אפשרות אחת היא לומר שיש כאן דין של "שואל" שהנהג הוא השואל. ואז צריך לברר שאכן "כל הנאה שלו" והחבר שנתן לו לנהוג לא נהנה מהנהיגה שלו (למשל אם הוא נהג בשבילו בגלל שהיה עייף או רצה להתפנות ללמוד/לעסוק בדברים אחרים הרי שהוא נהנה ויהיה כאן דין שלו שוכר)כמו כן במקרה כזה יש לבדוק מתי היה המעשה של קבלת שמירה. וכן לדון האם הוא (הבעלים) היה עמו במלאכתו של השואל (כגון שעזר לו בדבר מה שקשור לנסיעה) שאז יהיה כאן פטור של שמירה בבעלים.. ועוד דברים לבירור ג. אפשרות אחרת שנאמר שיש כאן דין של אדם המזיק. אז יש לברר האם במעשיו מוכח שהוא גרם את הנזק. האם הרכב היה תקין ביחס לשנות שימושו בכביש. ועוד ... כמו כן יש לדון האם בעל הרכב היה ער וראה שהנהג נוסע במהירות מופרזת כזו (על הצד שזה מזיק את הרכב) ולא העיר או מחה על כך. שמא נאמר שיש כאן מחילה על נזק מעין מה שנאמר בגמרא "קרע כסותי והפטר" שאדם שאומר לחבירו להזיק לו לא יכול אחר כך לתבוע ממנו תשלום על הנזק ועוד... ד. לאחר כל הבירור הנ"ל שמצריך שמיעת הצדדים נזדקק לבירור מציאותי על מצב הרכב טרם הנסיעה במהירות המופרזת וכן הערכה מקצועית האם נסיעה כזאת גרמה לנזק במנוע. ניתן להעזר בשירותי בוררות של איגוד המוסכים