שאל את הרב

  • משפחה, ציבור וחברה
  • גזל ונזיקין

הסבר בחות יאיר

undefined

כולל דיינות בית אל

י"ב אדר תש"פ
שאלה
לרבנים שלום ושבוע טוב, שאלה שנשאלה לחות יאיר בסי קס"ט הובאה בפתחי תשובה ריש הלכות נזיקין בשו"ע סי שעח סעיף א. בדבר "ראובן" שהתאכסן אצל "שמעון" ונרדם ושכח לכבות נרו הדלוק, כשזה במהלך השינה שרף כמה מחפצי המארח. וחייבו בטענת אדם מועד לעולם. ואכן הובאה בפת"ש בסי הנ"ל שהוא בדיני אדם המזיק. ולי בעניי נראה הדבר תמוה דאף דנראה דיש לחייבו מ"מ או משום אש או משום דהוי כשומר שפשע. אך מי נימא דהוי אדם המזיק כשלא מזיק ביד אלא רק לא ביצע את שמירתו הראויה על החפץ שלא יזיק. אשמח לתשובה, שהדבר מטריד אותי. תודה רבה!
תשובה
שלום וברכה, במקרה של החוות יאיר האכסנאי הוא זה שהדליק את האש ושכח לכבותו. בגמ' ב"ק (כב:) מביאה שנחלקו רבי יוחנן ור"ל, האם חיוב אש הוא משום ממונו המזיק או משום חציו. להלכה נפסק שחיוב טאש הוא משום חיציו. ובדף כג הגמ' כותבת שיש מצבים שלכל הדעות אשו משום ממונו, אחד הנפק"מ האם החיוב הוא משום ממונו או חציו הוא האם חייב בארבעה דברים. וזה לשון השו"ערוך חו"מ סימן תיח סעיף יז: אש שעברה והזיקה את האדם וחבלה בו, הרי המבעיר חייב בנזקו ובשבתו ובריפויו ובצערו ובבשתו כאילו הזיקו בידו, (שאע"פ) שאשו ממונו הוא, הרי הוא כמו שהזיק בחציו; והוא שהיה האש ראוי להגיע שם למקום שהזיק בשעה שהדליק, אבל אם לא היה ראוי להגיע שם, כגון שהיה גדר ביניהם ונפל שלא מחמת האש, אפילו אם היה אפשר לו לגדרה, כבר כלו חציו ויש לו דין ממונו שהזיק אדם שאינו חייב אלא בנזק בלבד, ופטור מארבע דברים. עפ"ז כאשר האש מזיקה במקום בו הדליקו אותה דין המזיק הוא כדין אדם המזיק. בברכה, הרב משה מאיר אבינר
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il