שלום וברכה האם מותר ליטול ידים לאכילה במי הים אם טבל הידיים יצא, ואני שואל אם מותר ליטול ידיים דהיינו באופן שאינו יכול לרדת אל הים ממש אלא אחד יבאו אליו המים, שאלתי ע"פ דברי המגן אברהם בסימן ק"ס ונחלקו האחרונים בפירושו איך פסקינן הלכה למעשה?

שלום וברכה, מותר לטבול את הידיים במי הים, ולברך על נטילת ידיים (שו"ע קנט כ, ופסקי תשובות אות כג). אך אין ליטול ידיים במי הים, משום שהם לא ראויים לשתיית כלב ופסולים לנטילה. בשעת הדחק שאין לו משהו אחר יטול ידיו במי הים ללא ברכה, ואם יכול גם יכסה את ידיו במפה (ילקוט יוסף קס יח, פסקי תשובות אות קסט ז). יצוין שמי הכנרת ראויים לשתייה ומותר ליטול בהם ידיים. הרחבה: לגבי ברכה על טבילת ידיים במי ים כתבנו שיברך על נטילת ידיים. כך דעת השו"ע (שם). והרמ"א (שם) כתב לברך על טבילת ידיים או על שטיפת ידיים. וכתב המשנה ברורה (ס"ק צז): "והאחרונים הסכימו כדעת המחבר לברך ענט"י ורק אם המים פסולים לנטילה, ורק לטבילה וכדלקמיה בסימן ק"ס ס"ט מברך על טבילת ידים". עכ"ל. ולפי זה היה מקום לברך בטבילת ידיים במי הים על טבילת ידיים. אך נראה שיברך על נטילת ידיים כי לדעת המ"ב משמע שמי הים כשרים לנטילה (ראה לקמן). ועוד שבפסקי תשובות (קנט אות כג) הביא בשם החזון איש שתמה על הכרעה זו של המ"ב ע"ש. לגבי נטילת ידיים במי ים נחלקו הפוסקים: יש אומרים שניתן לברך עליהם (כך משמעות המשנה ברורה סי' קנט ס"ק מה, עפ"י המגן אברהם כפי שכתב המנחת יצחק ח"י יד). יש אומרים שלא ניתן לברך עליהם כי הם לא ראויים לשתיית כלב, אלא אם כן ירתיח אותם ואז יהיו ראויים לשתייה (בן איש חי אחרי קדושים יג ועוד). ואם לא יכול להרתיח אותם יטול בהם ידיו ללא ברכה, ואם יוכל אף יכסה ידיו במפה (ילקוט יוסף קס יח, פסקי תשובות אות קסט ז). דעת הישועות יעקב שמי הים אינם ראויים לנטילה גם לאחר הרחתה. אך כתב בכף החיים (ס"ק מב) שאין הלכה כמותו כי רבים החולקים עליו. שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א אם אפשר ליטול ידיים במי ים. והשיב שיכול להטביל ידיו במים, אך לגבי נטילה הוא לא יודע אם מי הים ראויים לשתיית כלב, (ואם הם לא ראוים לשתיית כלב אז לא יטול בהם ידיים). עכ"ד. והפוסקים כבר כתבו שמי הים לא ראוים לשתיית כלב (בן איש חי שם ועוד). כל טוב!