- הלכה
- המתנה ביניהם
שאלה
שלום, ראשית אציין שאני לא מחפשת קולא כלשהי אלא את דעת ההלכה באמת...
המצב הוא כזה, אני מגיעה ממשפחה מסורתית שכשהייתי ילדה יצאה בשאלה ונותרתי דתיה לבדי, בגיל 12 קיבלתי על עצמי שמירת 3 שעות בין בשר לחלב (זה לא מנהג ההורים או משהו, בחירה שרירותית) והתחלתי תהליך של התחזקות. כיום אני דוסית בבית כמעט חילוני לגמרי.. אני בת 18.5.
בשנה האחרונה אני סובלת מהפרעת אכילה, מטופלת אצל פסיכולוגית ודיאטנית. ושמתי לב שהרבה פעמים מה שמונע ממני לאכול זה הידיעה שאני אצטרך לשמור שעות, ואני חייבת לאכול כל הזמן... אז אני לא אוכלת בשר כמעט אף פעם מה שממש לא בריא לי, ואם אני כבר יודעת שאני אוכַל בשרי אז אני נמנעת מאוכל חלבי כדי לשמור אותו לאחרי הבשר.. וכל כך הרבה ארוחות מתפספסות לי בגלל החרדה הזאת. זה חלק ממעין אנורקסיה, ואני בתת תזונה ותת משקל (bmi 15-16) ולוחצים עלי לאכול כל כך.. ואני יודעת שאם הייתי צריכה לשמור פחות הייתי אוכלת יותר אבל אולי זה לא מצדיק... זה מסובב את הראש שלי. השאלה שלי היא האם יש מקום להקל לשמור פחות שעות או שאין וצריך להתמודד וזהו. תודה רבה
תשובה
שלום וברכה,
אשרייך שאת זוכה לשמור תורה ומצוות ולהקפיד על ההלכה גם בתנאים לא פשוטים!
במקרה שלך את יכולה לאכול חלבי שעה אחרי ארוחה בשרית, לאחר ניקוי הפה וברכת המזון.
לגבי אכילת בשרי אחרי חלבי - מותר לאכול בשר מיד לאחר אכילת חלבי. אם את אוכלת עוף אחרי חלב ניתן לאכול מיד ללא פעולות מיוחדות. ואם את אוכלת בשר אחרי חלבי יש לאכול משהו ולשתות משהו בין החלבי לבשרי כדי לנקות את הפה, וכן לשטוף ידיים אם אולי יש בהם לכלוך בשרי.
אני מאמין שבכך הבעיה תסתדר בע"ה. אך אם יראה שהדבר עדיין יכול לגרום להימנעות מאכילה שתגרום לחשש נזק מותר לאכול מיד לאחר סעודה בשרית.
בהצלחה רבה!
מקורות והרחבה:
בגמרא (חולין קה.) מבואר שאסור מדברי סופרים לאכול מאכלי חלב אחר סעודה של בשר, עד לסעודה אחרת. לדעת הרמב"ם והשולחן ערוך (יו"ד פט א) המשמעות היא שצריך צריך לחכות שש שעות בין ארוחה בשרית לחלבית. ולדעת התוספות ניתן לאכול חלב מיד אחרי בשר אלא שיש לסלק את השולחן ולברך ברכת המזון לפני הארוחה החלבית. הרמ"א (שם) כתב שנוהגים להקל ולחכות שעה אחת בין בשרי לחלב, ונכון לחכות שש שעות.
למעשה התקבל המנהג בעם ישראל לחכות שש שעות. וזה לשון ערוך השולחן (ס"ז):
"וכן המנהג הפשוט בכל תפוצות ישראל להמתין שש שעות וחלילה לשנות ובזה נאמר פורץ גדר וגו'". אך הוסיף ערוך השולחן שבחולה קצת יש להקל להמתין שעה אחת. וזה לשונו:
"ונראה לי באדם שאינו בריא שצווהו הרופאים לשתות חלב יכול לסמוך על דיעה זו בהמתנת שעה ובהדחת פיו אף שאין בו סכנה וכן נער או נערה כחושים ורפואתם לשתות חלב די להם בהמתנת שעה".
וכן כתב החכמת אדם (כלל מ סעיף יג): "ומ"מ לצורך חולה קצת נ"ל פשוט דיש להתיר אפילו אכל בשר בהמה לאחר שימתין שעה ויחטט שיניו לאחר בה"מז".
וכן כתב הבן איש חי (שלח ש"ש, יא): "לצורך חולה, אף-על-פי שאין בו סכנה, יש להקל להמתין שעה אחת, אך צריך סילוק השולחן וברכת המזון. ועיין :חכמת-אדם כלל מ, סוף אות יג".
היחוה דעת (ח"ד מא) הזכיר גם את דברי הזבחי צדק שאף על פי שאנחנו קבלנו הוראות מרן, וצריכים לשהות שש שעות בין בשר לחלב, מכל מקום לצורך חולי קצת נראה פשוט שיש להתיר לאכול מאכלי חלב שעה אחת לאחר סעודת בשר.
לגבי אכילת בשר אחרי חלב הרחבתי כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/134189
כל טוב!