- משפחה, ציבור וחברה
- נגיעה
שאלה
האם יש איסור בנגיעה (כיף, לחיצת יד חיבוק וכו) בין רווקים ורווקות (לדוגמה בסניף) ולא בנישואין או בנידה. חיפשתי מקורות ומצאתי רק איסור נגיעת איש באשתו בזמן נידתה או אדם וקרובותיו (גילוי עריות) אשמח לשמוע תשובה מפורטת עם מקורות, תודה
תשובה
שלום וברכה,
אסור לגעת באשה כל נגיעה של חיבה. חיבוק ודאי נחשב נגיעה של חיבה ואסור לפי דעת כל הפוסקים. וכן אסור ללחוץ יד לדעת רוב ככל הפוסקים. ואם אשה הושיטה אליך יד יש פוסקים שהתירו ללחוץ את ידה כדי שלא לביישה, ולמעשה קשה לסמוך על זה, אלא יש להסביר לה בנעימות שהדבר אסור לפי ההלכה, והיא תבין ותכבד את זה.
"כיף" יותר גרוע מלחיצת יד.
כל זה נכון גם כאשר האשה אינה נדה. אך כאשר האשה נדה האיסור חמור יותר. כל הנערות בחזקת נדות משום שהמנהג הוא לא לטבול עד החתונה.
אין איסור בנגיעה שאינה של חיבה כאשר ניכר שאינה של חיבה, כגון רופא שמודד דופק לאשה או כגון רכבת צפופה שהאדם על כרחו נוגע מעט באשה.
מקורות והרחבה:
כל הנערות היום הם בחזקת נדות משום שהמנהג שלא טובלות כאמור. לכן הם בגדר עריות.
דעת הרמב"ם (ספר המצות לא תעשה שנג), שנגיעה (כמו חיבוק ונשיקה) אסורה בכל העריות מהתורה. וזה לשונו:
"והמצוה השנ"ג היא שהזהירנו מקרוב לאחת מכל אלו העריות ואפילו בלא ביאה. כגון חבוק ונשיקה והדומה להם מפעולות הזנות. והוא אמרו יתעלה באזהרה מזה (אח"מ יח ו) איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה. כאילו יאמר לא תקרבו מהן קירוב יביא לגלות ערוה. ולשון ספרא [פי"ג ה"ב (בד"ח הט"ו)] לא תקרבו לגלות אין לי אלא שלא יגלה מניין שלא יקרב תלמוד לומר ואל אשה בנדת טומאתה לא תקרב אין לי אלא בנדה בל תקרב ובל תגלה ומניין לכל העריות שהן בבל תקרבו ובל תגלו תלמוד לומר לא תקרבו לגלות".
הרמב"ן (בהשגותיו שם) חולק על הרמב"ם וסבור שאיסור קריבה (חיבוק ונישוק) הוא מדרבנן.
אסור לבחור לגעת גם בנערה שאינה נדה, ואפילו להסתכל עליה כדי ליהנות מיופיה שזה קל יותר מנגיעה אסור.
זה לשון הבית יוסף (אן העזר כא) לעניין הסתכלות:
"ואסור להסתכל בפנויה מדברי קבלה שנאמר (איוב לא א) ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה".
והתיר השולחן ערוך (כא ג) רק הסתכלות לצורך נישואין כדי לדעת אם הוא רוצה להתחתן איתה. וזה לשונו:
"מותר להסתכל בפנויה, לבדקה אם היא יפה שישאנה, בין שהיא בתולה או בעולה, ולא עוד אלא שראוי לעשות כן".
אפילו נגיעה של חיבוק ונשיקה עם אחיות שאין בכך תאוה, הדבר אסור, (וכל שכן בפנויה אפילו אם אינה נדה). וזה לשונו וכך מבואר בשולחן ערוך בסוף הסימן שם (סע' ז):
"המחבק או המנשק אחת מהעריות שאין לבו של אדם נוקפו עליהם, כגון אחותו הגדולה ואחות אביו וכיוצא בהם, אף על פי שאין לו שום הנאה כלל, הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור הוא ומעשה טיפשים, שאין קריבים לערוה כלל, בין גדולה בין קטנה, חוץ מהאב לבתו והאם לבנה".
לגבי לחיצת ידים לאשה כתב האגרות משה (אה"ע א, נו):
"ובדבר שראית שיש מקילין אף מיראי ה' ליתן יד לאשה כשהיא מושיטה, אולי סוברין דאין זה דרך חבה ותאוה, אבל למעשה קשה לסמוך על זה".
והניף ידו שנית באגרות משה (אה"ע ד, לב, ט):
"בדבר להושיט יד לאשה כדרך הנותנים שלום בהפגשם – ודאי הוא פשוט שאסור, כדכתבתי באו"ח ח"א סימן קי"ג, דהרי יש לו לחוש גם לדרך חבה והנאה. אבל כתבתי בח"א דאה"ע סוף סימן נ"ו לאחד שראה שיש גם יראי ה' שמקילין, שיש לדון לכף זכות דסומכין ליתן כשהיא מושיטה להם שלא יעשה להו דרך חבה ותאוה, וגם שם כתבתי דלמעשה קשה לסמוך ע"ז. ומח"ב אה"ע סימן י"ד איני רואה שום סתירה ממש שהתרתי לילך באוטובוסים (באסעס) דשם ליכא כמעט לכולהו ענין חבה".
כתב לי ידידי הרב נעם וייץ:
"כיף" יותר גרוע מלחיצת יד לענ"ד, כי לחיצת יד היא מחווה של כבוד, גם בין אנשים שאינם קרובים רגשית, ומלווה ביותר כובד ראש. מה שאין כן ב"כיף" שהוא בין חברים בלבד, וגם מלווה במקרים רבים בקלות ראש".
בברכת גמר חתימה טובה!