היי אני מניקה בלעדי תינוק בן חודשיים וחצי. חוששת מאוד מהצום מאחר ומספיק שאני מדלגת על ארוחה אחת, אין לי חלב... בנוסף, בעלי גויס בצוו 8 להילחם ואני עם 4 ילדים בבית ולכן מנוחה בטח שלא תתאפשר לי. אציין כי הנקתי בעבר בצום והיה לי מאוד מאוד קשה ואף לקח זמן עד שחזר החלב.

שלום וברכה, תשתי לשיעורים. שתייה בשיעורים היא שתייה בכמות מלוא לוגמיו של אדם. באדם רגיל זה כ-40 מ"ל. בשלוק (פופייס) יש 29 או 30 מ"ל, כך שזה טוב לשתייה בשיעורים. מומלץ לשתות מיץ ענבים וכדומה שמזין את הגוף. אפשר לשתות כמות כזו כל 9 דקות. (ואם כמות זו לא מספיקה ואת עדיין חוששת שתיפסק החלב ניתן לשתות כל שבע דקות, או אפילו כל חמש דקות). אשרייך שאת שולחת את בעלך להגן על העם והארץ אחרי הלידה. בברכת גמר חתימה טובה ומזל טוב על התינוק! מקורות והרחבה: לגבי מניקה בצום כאשר יש חשש שייפסק החלב ראה במקראי קודש (ט טו) שהביא בשם הגר"א נבנצל שליט"א שהאשה חייבת לשתות בשיעורים, והמינקת תתחיל לשתות מהלילה ואם צריכה לשתות הרבה יכולה לצמצם בהמתנה בין השתיות (ראה לקמן). דברי הגר"א נבנצל הם על פי רבו הגרש"ז, וכן על פי החזון איש. במקראי קודש הביא שיש חולקים, ע"ש. בעניננו יש לצרף את העובדה שהאשה לבד עם הילדים כך שהיא תתאמץ יותר. השיעור שמותר לשתות בשתייה לשיעורים הוא שתיית "מלוא לוגמיו". אין הכוונה לשני הלחיים אלא ללחי אחד מלא ובולט. שיעור זה משתנה מאדם לאדם (שו"ע תריב ט). השמירת שבת כהלכתה (לט כ) כתב שבאדם בינוני השיעור הוא בין 40 ל-45 גרם מים. ובמקראי קודש לרב הררי (יום כיפור ו יא) הביא כמה דעות בזה. בין השאר הביא את דעת הגר"מ אליהו שבאדם בינוני זה ארבעים סמ"ק. וכן דעת הגר"ש דבליצקי. וכן דעת הגר"ע יוסף שישתה 40 גרם בכל חמש דקות (שבאדם בינוני מלוא לוגמיו בערך 44 גרם). ודעת הגר"ש ישראלי שכל אחד צריך למדוד לעצמו. ודעת הגרי"ש אלישיב שכיום נותנים שיעורים קבועים לכולם ורואים שבאדם בינוני נותנים לו 35 גרם, ולאדם גבוה ורחב נותנים עד 40 גרם, אך אין אומרים לכל אדם למדוד למעשה את מלוא לוגמיו. ודעת הגר"א נבנצל שאם קשה לחולה למדוד רשאים הם לחשב שיעור מלא לוגמיו שהוא שלושים סמ"ק. ודעת הסטייפלר ש40 מ"ל זה ודאי פחות ממלוא לוגמיו, ודעת הגרא"ח נאה שהשיעור הוא 42 מ"ל. ראיתי באהלי הלכה שכתב כשש"כ שהשיעור הוא 40-45 באדם בינוני. כל כמה זמן ניתן לשתות שיעור זה? השולחן ערוך הביא שתי דעות: דעת הרמב"ם שמתחייב רק אם שותה את השיעור תוך כדי שתיית רביעית. ואילו דעת הראב"ד שמתחייב אם שותה תוך שתיית כדי אכילת פרס. עיקר דעת השולחן ערוך כרמב"ם (מ"ב ס"ק לא). אך המ"ב הביא שהפרי חדש והגר"א הכריעו כדעת הראב"ד. כמה הוא כדי שתיית רביעית? בערך חמש – עשר שניות. ראה שו"ת מנחת אשר (ח"ג, סי' יג), ומקראי קודש (שם ו יב). כמה הוא כדי אכילת פרס? כתב המ"ב (תריח כא) בשם החתם סופר שהשיעור הוא תשע דקות. יש עוד דעות מהו השיעור של 'כדי אכילת פרס': יש אומרים שתי דקות, שלש דקות, ארבע דקות, ארבע וחצי דקות, חמש דקות, שש דקות, שבע דקות, שבע וחצי דקות, שמונה דקות, תשע דקות, שתים עשרה דקות, שלש עשרה דקות (ראה מקראי קודש ו ד). שמעתי מהגר"א וייס שאם תשע דקות אינו מספיק אז הוא מורה לשתות כל חמש דקות. במקרה שלנו מסתבר שלא צריך להגיע לשתייה של פחות מחמש דקות, לכן לא הבאתי למעלה. אך במקרה שאכן צריך - ניתן לשתות כל 15 שניות כדעת הרמב"ם ועיקר דעת השולחן ערוך, וזה עדיף מאשר להרבות בכמות.