ממה נובע ההבדל בין סדר האושפיזין לפי האשכנזים לעומת הספרדים והחסידים: לפי המנהג האשכנזי: ביום הראשון - אברהם ביום השני - יצחק ביום שלישי - יעקב ביום הרביעי - יוסף ביום החמישי - משה ביום השישי - אהרן ביום השביעי - דוד לפי המנהג הספרדי והחסידי: ביום הראשון - אברהם ביום השני - יצחק ביום שלישי - יעקב ביום הרביעי - משה ביום החמישי - אהרן ביום השישי - יוסף ביום השביעי - דוד

שלום וברכה, סדר האושפיזין לנוסח ספרד הוא על פי המידות שלהם: אברהם – חסד, יצחק – גבורה, יעקב – תפארת. משה – נצח, אהרן – הוד, יוסף – יסוד, דוד – מלכות (ראה כף החיים תרלט ח). נוסח אשכנז הוא על פי סדר תולדותם, כדי לעורר זכותם של האושפיזין, והבינו שכן מבואר בזוהר הקדוש, וגם למנהג אשכנז יש יסוד על פי סוד (ראה תשובות והנהגות ח"א שעז). אלו ואלו דברי אלקים חיים (ראה שפע חיים שבת חול המועד, בסעודת הלילה). מועדים לשמחה! הרחבה: בספר סיפורי חסידים לגרש"י זוין (סוכות, אושפיזין ב, סיפור 125) מובא: "פעם אחת עלה בדעת הרב הקדוש מקומרנא ז"ל להקדים בחג הסוכות את האושפיזא דיוסף קודם למשה רבנו עליו השלום, נגד הנוסח הרגיל. ושלח את בנו הרב ר' אליעזר ז"ל אל הרב הקדוש ר' יצחק אייזיק מזידיטשוב ז"ל לשמוע חוות דעתו הוא על זה. ענה הרי"א מזידיטשוב ואמר לו: מתפלא אני על אביך שיאמר כן, הלא בעינינו ראינו בחג הסוכות העבר, שנכנס אלינו לסוכה משה רבינו עליו השלום קודם ליוסף". ומצאתי בשפע חיים (שם) הביא שדעת הגה"ק מקאמרנא זי"ע כמנהג האשכנזים ובירר כך מתוך דברי הזוהר. וכשבא והציע את דבריו לפני ש"ב הגה"ק מהר"א מזידיטשוב זי"ע נענה לעומתו, והלא אני רואה את משה נכנס תחילה. והוסיף השפע חיים: "והדברים ברורים שאלו ואלו דברי אלקים חיים, ואצלו אמנם נכנס משה תחילה אבל אצל הרה"ק מקאמרנא נכנס יוסף תחילה, וכל אחד הזמין את האושפיזין קדישין לפי שורש נשמתו והדברים עתיקין".