אימי ואבי פרודים-לא גרושים. 23 שנים. חיים בבתים נפרדים. לאבי היו בנות זוג במשך השנים עד היום. אמי חולה. אם תלך לעולמה- האם אבי אמור להגיד קדיש ולשבת שבעה? האם אנחנו הבנות יכולות לבקש מהחתנים או נכדים להגיד קדיש? תודה.

שלום וברכה, במקרה כזה יש מחלוקת אם יושבים שבעה. כאשר שאלה כזאת עולה למעשה - יש להתייעץ עם רב. לגבי קדיש - אחד החתנים או הנכדים יכול לומר קדיש. בשורות טובות! הרחבה: כתב החזון עובדיה (ח"ב עמ' קכ): "מי שהיה במריבה עם אשתו והיה בדעתו לגרשה, ופתח תיק גירושין בבית הדין ובתוך כך מתה האשה, בטרם יתגרשו כדת, אין הבעל צריך להתאבל עליה". והביא שדעת המהרש"ל שפטור מאבלות, והאריך החזון עובדיה במקורות שם. ובפני ברוך (ט ד) הביא מחלוקת הפוסקים בזה. ובהערות בסוף הספר (עמ' תפ) הביא שהגר"ש דבליצקי כתב שהעיקר להלכה כשיש סכסוך בין הבעל לאשה שיש להתאבל עליה או עליו (דלא כמהרש"ל), אך כתב שזוג שהרבנים פסקו עליהם להתגרש ואחד מהם מסרב לקיים, בזה אין להתאבל ויש לסמוך בזה על המהרש"ל, ודרכיה דרכי נעם ע"ש. אף שבעניננו מובן מהשאלה שהבעל לא היתה דעתו לגרש כלל אלא שלא איכפת לו כלל לגרש, כנראה משום שהוא אינו שומר תורה ומצוות, נראה שעדיין אין חיוב אבלות לשיטת המהרש"ל, וזיל בתר טעמא שזה לשון המהרש"ל "מניין לנו לחייבו באבלות דרבנן, מאחר שאין יום מר לפניו". וגם בענייננו אין יום מר לפניו. ונראה לענ"ד שאם היו בקטטה והבעל או האשה היו מחללי שבת בפרהסיא יש לפטור את השני מאבלות, עי' חזון עובדיה (ח"א עמ' תקמ) ומעיין אומר (קמג, קפד, רעד). שוב שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א על הנידון שלנו, אם צריכים לשבת שבעה לאחר הפטירה. ואמרתי שהם לא דתיים (אף שלא מפורש בשאלה אם האמא דתייה, רק מובן שהאבא אינו דתי). הרב השיב שלא צריכים לשבת שבעה כי הם לא דתיים. שאלתי במקרה שהם היו דתיים והבעל רצה לתת גט ולא הספיק האם צריכים לשבת שבעה. הרב השיב שכן. לגבי קדיש: עי' מה שכתבתי כאן כמה פרטים בסדר קדימה ועוד: https://www.yeshiva.org.il/ask/146355