לכבוד הרב. אבקש את חוות דעתך בנוגע לעץ זית שנשתל בקבר הנמצא בסמוך לציון של אחותי רחל ז"ל. עד כמה שידוע לי, אסור לנטוע עצים או שושנים על הקבר מטעמים גלויים ונסתרים . אני מבקש את חוות דעת הרב בנושא של: איך להיפטר מהעץ? אם בעקירה, על מנת לשתול במקום אחר, הרי שבפעולת העקירה, אין לדעת עד היכן הגיעו כבר שרשי העץ, והקברים הסמוכים עלולים להיפגע מכך. עצה אחרת היא, לייבש את העץ ושורשיו, בפעולה כימית הכוללת הזרקת חומר לעץ. אבקש לשאול מה דעת הרב בנושא?

בס"ד שלום וברכה האיסור לטעת עצים הוא משום כבוד הנפטרים, אבל לא שהדבר יש בו איסורי הנאה גמורים. ועיין ש"ך סי' שסד ס"ק ד, שהעפר על הקבר אסור להנות ממנו כדי שלא יפנה אותו, ועיין בערו"הש סי' שסד סעי' א שכתב שהאיסור לקחת את החול מהקבר הוא בגלל בזיון לנפטר אבל לא איסוה"נ. אמנם מדברי הרמ"א סי' שסח סעי' ג משמע שיש איסורי הנאה אבל זה נכון בעץ שעומד על הקבר. בכו"א אם לא משתמשים בפירות אין כאן בזיון. כך שנראה שעדיף להניח את העץ ולא להכנס לספק של כריתת עצי פרי, למרות שלא משתמשים בו לאכילה אבל זה לא אסוה"נ ובכריתת עץ פרי יש איסור והשלכות חמורות. אמנם אם ודאי שהשורשים יזיקו לקבר ויבוא לידי בזיון יש מקום להקל לעקרו ועדיף על ידי פעולה כימית. בברכת התורה והארץ יהודה הלוי עמיחי מכון התורה והארץ .