שלום לכבוד הרב. האם בדיעבד מותר להתחיל סעודה שלישית אחרי השקיעה. בשבתות חורף השקיעה מוקדמת וקורה לפעמים שלא תמיד מספיקים להתארגן לסעודה שלישית בזמן.

שלום וברכה. לכתחילה יש להתחיל סעודה שלישית לפני השקיעה. בדיעבד רשאים ליטול ידיים ולהתחיל סעודה תוך זמן של 13.5 דק' מהשקיעה (ובשעת הדחק אף 18 דק' לאחר השקיעה). מקורות: לכתחילה ראוי ונכון לאכול סעודה שלישית מבעוד יום, לחוש לכתחלה לדעת הפוסקים שיש להמתין מלאכול סעודת ליל שבת עד שיגיע זמן צאת הכוכבים, כיון שג' סעודות שבת נלמדות מג' פעמים "יום" בכתוב וז"ל הפס' (שמות ט"ז כ"ה): "אכלוהו היום, כי שבת היום לה', היום לא תמצאהו" ולכן צריך לקיים את כולם ביום השבת ולא בזמן תוספת שבת (ראה ב"ח ומג"א ריש סי' רצ"ט, סידור יעב"ץ, חיי"א כלל ח' סע' ט"ז, קצשו"ע סי' צ"ו סע ד', בא"ח ש"ש ויצא י"ח, כה"ח סי' רצ"ט סק"ג, שש"כ נ"ו ד'). והנה ראשית כל צריך לדעת שיש איסור אכילה בשבת לאחר השקיעה, וכפי שכתב מרן השו"ע (סי' רצ"ט סע' א'): "אסור לאכול שום דבר, או אפילו לשתות יין או שאר משקין חוץ ממים, משתחשך עד שיבדיל. אבל אם היה יושב ואוכל מבעוד יום וחשכה לו, א"צ להפסיק (אפילו משתייה) (ב"י). ואם היה יושב ושותה וחשכה לו, צריך להפסיק. וי"א דה"מ בספק חשיכה, אבל בודאי חשיכה אפילו היה יושב ואוכל פורס מפה ומבדיל וגומר סעודתו. הגה: והמנהג פשוט כסברא הראשונה". יש לציין שבסיפא "יושב ושותה" היינו ששותה מים, צריך להפסיק כיון שאין במים חשיבות ורק אם נמצא באמצע סעודת פת יכול להמשיך (ערוה"ש סע' א'). ולגבי אכילת מזונות נחלקו הפוסקים, יש אומרים שהם כלולים בדין מים ויש להפסיק מעת השקיעה (ערוה"ש שם סע' ה'), ויש שהקלו בזה כיון שקבע סעודתו על מזונות לכבוד השבת, נמשכת השבת גם בזמן תוספת שבת וכדין לחם (שבט הלוי ח"ח סי' ל"ו, אור לציון ח"ב כ"ב ח'). והאמת שגם על פירות הסתפקו הפוסקים אם ניתן להקל (ראה שו"ת שרגא המעיר ח"ב סי' ע"ב ושש"כ נ"ט הע' מ"ז). ונחלקו רבותינו הפוסקים במידה ועדיין לא קיים סעודה שלישית כיון שמדובר במצוה עוברת וניתן לצרף את שיטת ר"ת שבין השמשות שלנו עדיין יום ועוד דהוי ספק עשה דרבנן ודוחה ספק איסור דרבנן ולכן יש צדדים להקל בשעת הצורך ולהתחיל סעודה שלישית אחרי השקיעה כפי שיבואר לקמן. הנה כתב המ"ב (שם סק"א): "ומ"מ נ"ל דלענין אכילת סעודה שלישית אם לא אכל מקודם בודאי צריך לאכול אפילו אחר שקיעה ואפילו לשאר אכילה אם הוא תאב לאכול ולשתות ג"כ אין להחמיר עד חצי שעה שקודם צה"כ". ואף שכבר כתבו הפוסקים (וע' בשו"ת אז נדברו חי"ג סי' כ"ב תפילה כהלכתה פ"ג הע' ק"ז), שכוונת המ"ב לאופק במקום מגוריו במדינות הצפוניות שם ההפרש בין השקיעה לצאה"כ גדול או שדבריו מכוונים לשיטת ר"ת (קצוה"ש סי' צ"ד סק"ו) ולדעת ר"ת (הוב"ד בשו"ע בסי' רס"א) חצי שעה קודם צאה"כ עדיין לא הגיע זמן בין השמשות וכמ"ש כאן המ"ב (שעה"צ סי' רצ"ט סק"ג) בסוף דבריו ולכן אין להחמיר. מכל מקום המנהג להקל גם בארץ ישראל שנוהגים כשיטת הגאונים (והולכים לפי השקיעה הנראית לעין) וניתן להתחיל סעודת שלישית בדיעבד אף לאחר השקיעה בזמן בין השמשות עד צאה"כ, דהיינו עד 13.5 דק' לאחר השקיעה שזהו זמן צאה"כ לשיטת הגאונים שאנו נוהגים בא"י (ובשעה"ד ניתן להקל עד 18 דק' לאחר השקיעה). וכך העלו פוס' רבים (המ"ב כאמור לעיל, אגרו"מ או"ח סי' ד' ס"ב, ילקו"י סי' רצ"א כ'). וכן ראיתי כמה מגדולי ישראל שנטלו ידיים בזמן השקיעה. ובשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי' ר"ג) ציין שהגרי"ז מבריסק זצ"ל לא הקפיד לאכול לפני השקיעה ומנהג הג"ר אהרן קוטלר זצ"ל ליטול ידיו לאחר השקיעה. והטעם להקל משום דהוי ספק ספיקא להקל, ספק אם הלכה כמקלים להתחיל סעודה אחרי השקיעה (ולא כדעת המחמירים שציינו בסוגריים בתחילת התשובה). וספק אם בין השמשות הוי יום כר"ת. ובשער הציון (סי' רצ"ט סק"ג) הוסיף: "ואפשר עוד דאתי ספק עשה דרבנן ודוחה ספק איסור דרבנן כו' וגם העולם נוהגין להקל בזה". כמו כן מסתמכים על שיטות הפוס' שאיסור אכילה ושתיה קודם שיבדיל הוא מזמן צאה"כ (ראה פסק"ת רצ"ט הע' 26 שציין לראשונים ואחרונים). וכיון שמדובר במצוה עוברת לא החמירו (ראה שעה"צ סק"ב ובה"ל ד"ה משתחשך). בברכת השבת,