מה הדין של זה ומה המקור של זה מהתורה?

שלום וברכה, נראה שהחונה בחנייה של נכה עובר על איסור גזל, ועובר על ההלכה שקבעה 'דינא דמלכותא דינא'. נראה שגם עובר על "ואהבת לרעך כמוך", שעניינו לא לעשות לאחרים מה ששנוי עליך, והרי כל אדם אילו היה נכה לא היה רוצה שאחרים יחנו בחנייה של נכים, כאשר יש סיכוי שהוא יצטרך את החנייה. ועובר על "והלכת בדרכיו" – מה הוא רחום אף אתה רחום וכו" (עיין ספר חפץ חיים מצוות עשה ב, ומצווה יד). הרבה פעמים עובר גם על איסור "לא תחללו את שם קדשי" (עי' רמב"ם ספר המצוות ל"ת סג). מקורות והרחבות: ראה משנה הלכות (ח"ד רכו): "אדם שמחנה את רכבו במקום שאסור בחנייה, מעבר לכך שהוא עובר על דינא דמלכותא - הוא גם גוזל את הרבים, כיון דהרחוב שייך לכל העולם והוא גוזל מהם, ופלא שהעולם לא נזהרים בזה, כי קשה גזל הרבים... ואדרבה לפעמים הוא שמתנגדים על שמניחים המכונית לפני בתיהם, ומצערים את בעלי הבתים, ועכ"פ איכא כאן גזל הרבים. וצ"ע מאד אמאי סמכו אפילו שומרי התורה שמניחין המכונית נגד החק". ראה מה שכתבתי כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/147381