האם מצות סיפור יציאת מצרים ומצות "והגדת לבנך" היא אותה מצוה? אם כן האם "והגדת לבנך" זה לאו דוקא "לבנך"? כי ידוע שסיפור יציאת מצרים הוא לאו דווקא לבן.

שלום וברכה, "והגדת לבנך" היא מצוות סיפור יציאת מצרים בליל ט"ו (רמב"ם ספר המצות קנז).כפי שציינת המצוה היא לספר לא רק לבן (פסחים קטז.). וכתב החינוך (מצוה כא) ש"לבנך" זה לאו דוקא (וכיוונת לדעת החינוך). אך מהרמב"ם (חמץ ומצה ז ב) משמע שלבנך זה דוקא לבן, ואנו למדים מכך שיש מצוה לספר לבנים אפילו אם אינם שואלים. ובכל זאת הרמב"ם לא מנה עניין זה (לספר ולמשוך את לב הבנים שאינם שואלים) כמצוה נפרדת, אלא היא פרט במצוות ספור יציאת מצרים. הרחבה: משמע מהחינוך (שלא כרמב"ם) שאין חובה מהתורה לספר לילדים שאינם שואלים על יציאת מצרים ולמשוך את ליבם. אך גם לדעת החינוך משמע שיש בזה עניין, ורצון התורה, שכך רמוז במילה "לבנך", ומבואר בחז"ל החשיבות לספר דווקא לבנים, שאמרו שהבן שואלו, ורק אם אין בן או שאינו חכם אשתו שואלתו (פסחים קטז). ועוד אמרו שמחלקים קליות ואגוזים לילדים כדי שלא ישנו (פסחים קט.). ואם כן אפשר שלא נחלקו הרמב"ם והחינוך, שאולי גם לרמב"ם אין ממש מצוה מהתורה לספר לילדים שלא שואלים, אלא כך רצון התורה, ולכן הרמב"ם לא מנה זאת כמצוה בפני עצמה. ראה עוד באור החיים הקדוש (שמות יג ח) שאף שהמצוה היא לספר לכולם, בכל זאת מוזכר בתורה "לבנך" משום שמי שמספר בסיפור יציאת מצרים יזכה לספר לבנו.