למה בליל הסדר נטילת הידיים לפני טיבול הכרפס מהווה שינוי, הלוא השו"ע פוסק (סימן קנח) שחובה לטול ידיים לפני דבר שטיבולו במשקה ?

שלום וברכה, השינוי אינו בכך שנוטלים ידיים לדבר שטיבולו במשקה, אלא בכך שמטבילים את המאכל פעמיים, בכרפס ובמרור (ראה משנה פסחים פ"י מ"ד). אך באמת יש מקום לדבריך, משום שכיום רבים לא נוהגים ליטול ידיים לדבר שטיבולו במשקה, וסומכים על המקילים בכך, וכפי שציין המגן אברהם (קנח ח). לפי זה כתב החק יעקב (תעג כח) שבאמת הטעם שבליל הסדר נוטלים ידיים לדבר שטיבולו במשקה הוא כדי שישאלו הילדים על כך. הסבר אחר מדוע נוטלים ידיים לדבר שטיבולו במשקה רק בליל הסדר כתב הנצי"ב (בפתיחה להגדה של פסח 'אמרי שפר') שבליל הסדר נוהגים בכמה ענינים כדרך שנהגו אבותינו באכילת קרבן פסח בזמן שבית המקדש היה קיים, ומטעם זה נוטלין ידים על דבר שטיבולו במשקין, כיון שבזמן המקדש היו נזהרין על טומאה וטהרה. וכן כתב בספר 'שבח פסח' לרבי ישמעאל הכהן ממודינא (בסימן 'ורחץ'). וציין המנחת אשר שבהגדה של פסח לפי מנהגי הדברי חיים מצאנז מבואר שרק הדברי חיים נטל ידיו לכרפס ולא כל המסובים, ושכך נהג אחריו נינו של הדברי חיים בעל הדברי יציב. אם כן למנהג זה אף בליל הסדר לא הקפידו בהלכה זו, אלא בתורת מנהג לבעל הבית עורך הסדר. הרחבה: המגן אברהם (שם) כתב שרבים מקילים שלא ליטול ידיים לדבר שטיבולו במשקה כל השנה, ופוק חזי עמא דבר. המשנה ברורה (קנח כ) כתב להחמיר בזה וז"ל: "אבל הרבה אחרונים החמירו מאד בדבר וכתבו דהעיקר כרוב הפוסקים דצריך נטילה מדינא אף בזה"ז ועיין בביאור הגר"א שגם דעתו כן והחמיר מאד בזה שאף צריך לברך ע"ז ולכן אף דהעולם אין נוהגין לברך עכ"פ אין להקל לאכול בלי נטילה". והמנחת אשר (בהעלותך תשפ"ב) ביאר מדוע נהגו להקל בכך בימינו למרות שהאחרונים כתבו להחמיר, ואכמ"ל.