שלום כבוד הרב, האם יש דרך בתפילת שחרית (במקרה שלא הספקתי להתפלל עם הציבור) לחכות באמצע ברכת גאל ישראל לחזרת הש"ץ ולהגיד קדושה כדי שאספיק גם להגיד קדושה וגם אולי לצאת ידי חובה מניין לפי חלק מהדעות שאני אתפלל יחסית קרוב בתפילה לחזן ואם כן, אז אם אפשר גם לומר קרבנות בזמן הזה אם לא הספקתי להגיד? אם אני לא יכול לעשות את זה, אז מה עדיף - לחכות לאחר ישתבח עד אמירת קדושה ולא להתפלל עם החזן או רק להתפלל עם החזן (או שגם לחכות לחזן בלי לומר כלום אסור באמצע ברכת גאל ישראל)? אשמח אם כבוד הרב לא יקצר ממש, כדי שאבין (: תודה רבה!

שלום וברכה, במקרה שאתה נמצא בברכות קריאת שמע ולא הספקת להתחיל תפילת שמונה עשרה עם הציבור, אתה יכול לומר עד שירה חדשה ולחכות שם, וכשאתה מבין שהשליח ציבור עוד מעט יתחיל שמונה עשרה תמשיך עד סוף הברכה ותתחיל לומר תפילת שמונה עשרה מילה במילה עם השליח ציבור כמה שאפשר (שו"ע קט ב, מ"ב ס"ק יד בשם האליה רבה, כף החיים ס"ק כט). כך ייחשב שאתה מתפלל 'תפילה בציבור', או לפחות ייחשב 'תפילה עם הציבור' שהיא חשובה יותר מתפילת יחיד. כאשר אתה ממתין בשירה חדשה אין להשלים קרבנות כי זה הפסק שאסור בזמן ברכות קריאת שמע (שו"ע סו א). הרחבה: דעת הרמ"א (קט ב) שהאפשרות להתפלל עם השליח ציבור מילה במילה אינה לכתחילה, ועדיף לחכות בשירה חדשה כדי לומר קדושה ולענות אמן לאחר האל הקדוש. אך המשנה ברורה (שם) הביא את דעת האליה רבה שמותר לכתחילה להתפלל בשווה עם השליח ציבור, והביא בשם החיי אדם שבשחרית ודאי שיש להקל בזה כדי שלא יצטרך לחכות בשירה חדשה הרבה (ראה סי' סה שאין להפסיק אפילו בשתיקה במשך זמן שלוקח כדי לגמור את ברכות קריאת שמע). ובכף החיים (שם) כתב שדעת הפוסקים כאליה רבה, וכתב שכן דעת השולחן ערוך ודעת האר"י ז"ל, שעדיף להתפלל עם השליח ציבור ולא לחכות לענות קדושה והאל הקדוש כדעת הרמ"א. דנו הפוסקים אם תפילה של יחיד מילה במילה עם השליח ציבור נחשבת כתפילה בציבור או שאינה כתפילה בציבור ורק מעלתו יותר מהמתפלל ביחידות, ראה אשי ישראל (יב ט), וקונטרס הזכרונות (ח מג). ובשו"ת מנחת אשר קורונה (סי' כה אות ג) דן בכך וסיים שיש שני סוגים של תפילה בציבור, וז"ל: "וביסוד הדבר נראה דשני דינים יש בתפילת הציבור: א. כאשר רבים מתפללים ביחד, במקום אחד ובזמן אחד הרי זה תפילה בציבור, וזו תפלת הלחש. ב. כאשר רבים שותפים בתפילה, ואחד מוציא את כולם ועל ידו משתתפים כולם בתפילה חדא, הרי גם זאת תפילה בציבור. וכבר מצינו שני גדרים אלה בתחום אחר, דהיינו בדין “ברב עם הדרת מלך”, וכבר ביארתי במק”א דיש בהלכה זו תרי גווני. כשאחד מוציא את הרבים ידי חובתן וכשרבים מקיימים מצוה בצוותא חדא, עיין מנחת אשר כללי המצוות (סימן י”ב אות ד’), ואכמ”ל". עכ"ל המנחת אשר. נכון להמתין בשירה חדשה עד קרוב לזמן שמתחיל השליח ציבור את תפילת העמידה (ראה שו"ע סו ט). וכתב המ"ב (סה ד) שאם הוא רואה שהוא יצטרך להמתין בשירה חדשה יותר מכדי שיגמור את כל ברכות קריאת שמע, נכון לא להגיע מהר לשירה חדשה ולחכות שם כדי לגמור את כולה, אלא עדיף להפסיק הפסקות קצרות לפני כן.