ידוע שפירות ארץ ישראל יש בהם קדושה והם אמורים להחכים. אם כן כיצד המרגלים שסחבו את פירות הארץ על כתפיהם ואף אכלו אותם ומן הסתם גם חלק מן העם אכל אותם, עדיין חטאו? הרי הקדושה של הפירות (ואף אויר ארץ ישראל ששהו בה המרגלים) היתה אמורה למנוע מהמרגלים ומן העם לחטוא?

לשואל שלום, קדושת הארץ ופירותיה אכן קיימת, והיא משפיעה שפע טובה וברכה. עם זאת, הקדושה אינה מבטלת את הבחירה החופשית של האדם. הקדושה יוצרת סביבה המעודדת את האדם להתעלות, אך היא דורשת מהאדם לפתוח את עצמו להשפעתה ולפעול מתוך רצון פנימי להדבק בה. בברכה נאמנה