ישיבהבשביל זה יש אינטרנט שאל את הרב
שאל את הרב
- משפחה, ציבור וחברה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
שאלה
אני תופרת עצמאית, לקוחה שהיא גם תושבת הישוב ומכרה (גרה כמה בתים לידי, הילדים שלנו היו יחד בגן) ביקשה ממני תיקון. נתתי לה את כל הפרטים מראש (עלות, מתי יהיה מוכן, איך תראה התוצאה והיו לה הרבה בקשות שואלות ונתתי לה את כל המידע כולל הודעות מפורטות ומצולמות איך תראה התוצאה והיא אישרה שאעשה את זה כך) ועמדתי בכל מה שהתחייבתי. בעבר נתתי לה שירות דומה ושילמה. כעת, עבר כמעט חודש והיא לא שילמה. הזכרתי לה בעדינות את הסכום ושאשמח לקבלו, הזכרתי שאם נוח לה האפליקציות זה אפשרי, הזכרתי מתי קיבלה את הבגד מתוקן (כדי שתבין שכבר עבר די הרבה זמן). היא ראתה את ההודעה לפני כמה ימים ולא הגיבה, אני רואה אותה כותבת כרגיל הודעות בקבוצות ומעלה סטטוסים שהיא מבלה וכו ומדובר באשה שומרת מצוות. הסכום הוא סהכ 50 שח ועדיין מפריע לי שאני צריכה לרדוף אחריה והיא אפילו לא מגיבה או אומרת אם יש סיבה לעיכוב. אין לי חוזה עם כל אחת אבל נראה לי די ברור שכשקיבלת שרות אתה אמור לשלם עליו באותו רגע או בסמוך לו.
בכנות יותר מהכסף מרגיז אותי ופוגע בי היחס שלה שאני צריכה לרדוף אחריה אחרי כל המאמץ וההשתדלות מעל ומעבר עבורה ושהיא עוד לא ממהרת לענות בכלל.
מה אומרת ההלכה במקרה כזה? זה הרי לא מקרה קלאסי של הלנת שכר ולא אמרתי לה במפורש שהיא צריכה לשלם עד תאריך זה וזה כי גם זה לא נעים וגם די ברור מאליו שהיא היתה כבר אמורה לשלם. מה ההשקפה ההלכתית בעניין זה? אשמח לדעת
תשובה
שלום וברכה,
אכן באופן פשוט היא עברה על ההלכה. היא היתה צריכה לשלם מיד כשלקחה את הבגד עד שקיעת החמה. לפחות היא הייתה צריכה לשלם עד השקיעה ביום שרמזת לה שאת רוצה תשלום. וגם אחרי השקיעה היא מחויבת לא להתעכב עם התשלום אלא צריכה לשלם מיד.
לדעתי כדאי לבקש ממנה בצורה מפורשת. יתכן שהיא לא כל כך מבינה רמזים..
יחד עם זה חושבני שהדבר הנכון הוא גם לדון אותה לכף זכות לפי היכולת. למשל, יתכן שהיא ניסתה לשלם ולא הסתדר לה התשלום בפייבוקס משום מה, ואז שכחה מזה. הרבה פעמים טרדות החיים גורמים לנו לשכוח. היא כנראה גם לא יודעת את ההלכה שכתבתי למעלה על החיוב לשלם מיד.
בגמרא מסופר על רבי עקיבא שעבד כמה שנים עבור מישהו. לבסוף בעל הבית לא שילם לו, ואף לא הסביר לו מדוע הוא לא משלם, למרות שעל פניו היה לבעל הבית כסף בשפע לשלם. רבי עקיבא דן אותו לכף זכות, אף שהלימוד זכות היה נשמע לכאורה קצת מופרך. בסוף התברר שהלימוד זכות של רבי עקיבא היה נכון. כאשר בעל הבית שמע מרבי עקיבא שרבי עקיבא דן אותו לכף זכות הוא בירך אותו: כשם שדנת אותי לכף זכות כך המקום ידון אותך לכף זכות (שבת קכז:).
אף את תדוני אותה לכף זכות, ובע"ה המקום ידון אותך תמיד לכף זכות!
מקורות והרחבה:
לפי ההלכה הלקוח צריך לשלם לך מיד בסיום המלאכה כשבא לקחת את הבגד עד השקיעה (שולחן ערוך שלט ו).
אם את מבקשת את הכסף יש להם חיוב לשלם עד השקיעה ואם לא משלמים עד השקיעה הם עוברים על איסור לא תלין ומבטלים את מצוות ביומו תתן שכרו (שולחן ערוך שלט י).
לאחר השקיעה הם כבר עברו על מוות ביומו תתן שכרו ולא תלין, אך עדיין חייבים מדרבנן לשלם מיד (שו"ע שלט ח).
אם את לא מבקשת את הכסף הם לא עוברים על הלא תעשה של 'לא תלין' אך יש אומרים שהם בכל זאת צריכים לשלם עד השקיעה רק שלא עוברים על איסור לא תעשה. ובזוהר הקדוש מובא שצריכים לשלם גם אם הפועל לא מבקש את הכסף (שער משפט ופתחי תשובה שם, מובא באהבת חסד ט יא).
הטעם שהדין קל יותר כאשר את לא מבקשת את הכסף הוא כי אז יש ללקוח להניח שאת מוותרת על התשלום המיידי וזה לא משנה לך שישלמו לאחר זמן. לפי זה אם את רומזת ללקוח שאת מעוניינת לקבל תשלום הרי זה נחשב כתביעת התשלום ועליהם לשלם מיד (עפ"י אהבת חסד, נתיב החסד א כט).
שאלות באתר ישיבה
ניווט מהיר























