שלום אני כותבת לכם פה אחרי המון סיטואציות עם אחותי שאומרים לה לעשות משהו בבית כמו נגיד מטלת בית שכולם משתתפים וכשמבקשים ממנה היא לא עושה היא ממשיכה בשלה יא כשמבקשים ממנה שוב היא מתחילה לדבר בצרחות איומות ולהשתמש במילים פוגעניות. היא מרימה את הווליום שלה תוך שניות. אחרי אירועים כאלה היא נרגעת כעבור שעה (עדיין לא עושה את מה שביקשו) אבל חוזרת לדבר כאילו הכל כרגיל אחרי שהיא התחצפה כל כך. השאלה שלי היא כאחות גדולה איך אני אמורה להגיב? ניסיתי להזכיר לה בעדינות שהיא לא יכולה לעבור על סדר היום אחרי שהיא מדברת כל כך לא יפה אבל אז היא חוזרת לצרוח. אני מרגישה שלהבליג זה לא הפיתרון וגם לא חינוכי אשמח לעזרה תודה.

שלום וברכה אני מבין מאוד לליבך, כאשר את נמצאת בסיטואציה כזו מורכבת וקשה, רוצה לעזור ואין לך כל כך יכולת לעזור. זה מאוד תלוי ביחסים שלכם ועד כמה היא תשמע לך. סך הכל את לא צריכה לחנך אותה, את אחות וזה לא התפקיד שלך. אני מבין שאת רוצה לעזור לה וגם להועיל לסדר יום נורמלי בבית. אז אם יהיה לכם קשר טוב ובריא בדרך כלל אני מאמין שתוכלי לדבר איתה גם על זה בזמנים הטובים שלה ואולי זה יועיל. אך לא ממקום מטיף ומחנך אלא ממקום של אחות - חברה שאוהבת אותה ורוצה בטובתה. אם את רואה שזה לא עוזר תשאירי להורים שלך לטפל בזה לפי דרכם והבנתם. אך תמיד נכון להישאר איתה בקשר טוב ואוהב ויכול להיות שעצם הקשר האוהב והמכיל יעזור לה להרגע יותר. גם בלי דיבורים על הנושא עצמו. בהצלחה רבה ובע"ה שיהיו הרבה בשורות טובות.