האם ניתן לתבוע בבית דין אדם שלא פרע את חובו לבית הכנסת בשל נדרים שנדר?

בס"ד שלום וברכה, אכן ניתן לתבוע בבית הדין מי שלא פרע מה שנדר לתת. נחלקו הפוסקים האם אדם שנדר לתת צדקה נכסיו משתעבדים, או שיש עליו חיוב הגף לקיים הנדר, אך אין נכסיו משתעבדים (עיין קצות רצ, ג). הנפק"מ ממחלוקת זו היא, כאשר נפטר הנודר, האם גובים מהיורשים, אם הנכסים משתעבדים גובים מהם, אך אם החיוב מדין הנדר הם לא נדרו ואין גובים מהם. יתכן שיש גם נפק"מ ממחלוקת זו האם בית הדין יורד לנכסי הנודר או כופה אותו בדרכים אחרות לקיים את הנדר, כדברי הגמ' בכתובות (פו.) שלמ"ד פריעת בעל חוב מצווה ואין שעבוד נכסים, כופין אותו במכות: "א"ל רב כהנא לרב פפא, לדידך דאמרת: פריעת בעל חוב מצוה, אמר לא ניחא לי דאיעביד מצוה, מאי? א"ל, תנינא: ...במצות עשה, כגון שאומרין לו עשה סוכה ואינו עושה, לולב ואינו עושה, מכין אותו עד שתצא נפשו". אך הרמב"ן (ב"ב קעה:) כותב שניתן לכוף על המצוות על ידי ירידה לנכסים, וז"ל: "הכי קאמרינן כיון דפריעת בעל חוב מצוה מן התורה וכופין על מצות עשה אף אנו יורדין לנכסיו ומקיימין לו מצות עשה שלו בעל כרחו". בברכה,