אני גזבר בבית כנסת בירושלים. כמו בכל שנה בימים נוראים ובחגים מוכרים מצוות, עליות לתורה, ברכות שנה וכו’. לצערי, מתפללים אחדים משתתפים בקניית המצוות ובעליות לתורה אך פוטרים את עצמם מלשלם בטענה שעשו התרת נדרים על המצוות שקנו או לחילופין שכרגע אין באפשרותם לשלם וכשהקב"ה "ישלח" כסף -ישלמו. דבר זה מונע ממתפללים אחרים לקנות את המצוות וכו’ אך לעמוד בהתחייבותם לשלם ובכך לקדם בניית בית כנסת. תרומות אלו נאספות לבניית בית כנסת במבנה הקבע שלו. הייתי רוצה לקבל פסק הלכה ברור שינחה אותי ושאוכל לתלות את תשובתו של הרב בלוח המודעות של ביה"כ.

טענות אלו לא שייכות. א. טענת התרת נדרים: התרת נדרים לא יכולה להועיל כדי לבטל חובות. התרת נדרים מבטלת רק דברים הנוגעים אליו ולא לגבי מה שנוגע לאחרים. ב. טענת "אין באפשרותינו לשלם": מי שיודע שאינו יכול לשלם - שלא יקנה. מי שהתחייב חייב לפרוע ואפילו לקחת הלוואה מגמ"ח בשביל זה.