בס"ד שלום הרב, בסוכה שאנו בונים כל שנה בצורה כמין גא"ם יש 3 דפנות כאשר הדופן השלישית היא קצרה (אך יש בה יותר משבעה טפחים), והדופן שמולה ארוכה יותר, כך שיוצא שכל שטח הסוכה כשר מדין פסל היוצא מן הסוכה. כמו כן, כל שלושת הדפנות לא מגיעות עד לסכך ממש, אלא הן מכוונות כנגדו כך שאומרים בהן גוד אסיק. התעוררה לי שאלה בחג האחרון, האם ניתן לומר דין פסל היוצא מן הסוכה באופן שגם כל שלושת הדפנות לא מגיעות פיזית לסכך אלא רק מדין גוד אסיק. האם יש כאן צירוף של ב' הלכתות התלויות זו בזו (כפי הסברו של רעק"א), דהיינו פסל היוצא מן הסוכה וגוד אסיק? שבלי גוד אסיק לסכך, לא ניתן לומר דין פסל היוצא כי הדפנות מנותקות מהסכך. בספר הסוכה של הרב וייספיש, ראיתי שהתלבט בשאלה האם פסל היוצא מן הסוכה נחשב להלכתא לעניין צירוף ב' הלכות ונראה שלא ממש הכריע שם למעשה ונשאר בצ"ע. האם יש הכרעה ברורה בעניין זה? כמדומני שמנהג העולם להקל בזה. תודה.

שלום וברכה! מכמה צדדים נראה שאפשר לסמוך על הצירוף הזה והסוכה כשרה. ראשית, בסוגיה זו ישנם כמה מחלוקות ודיונים הנוגעים לענייננו: א. עצם הגדר שאין מצרפים שתי הלכות בסוכה, אינו בהכרח מוסכם, ויש שכתבו שהוא שנוי במחלוקת בין הראשונים (עיין למשל הגהות רעק"א לשו"ע תרל"ב, א; שו"ת רעק"א קמא, י"ב). ב. כפי שהזכרת, יש הסוברים שהדין של "פסל היוצא מן הסוכה" אינו מוגדר כ"הלכתא" לעניין זה, ואפשר לצרף אותו עם הלכות אחרות. ג. על פי חלק מן הראשונים, במצב שתיארת אין כלל צורך בהלכה של "גוד אסיק". בגמרא (סוכה ד' ב) מופיע הגדר של "גוד אסיק" לגבי מצב של סוכה שאין לה בכלל דפנות ממש, אלא היא בנויה על גבי עמוד או בית. במצב כזה דנים האם אומרים "גוד אסיק", דהיינו האם צלעות העמוד או קירות הבית יכולים להיחשב גם כדפנות לסוכה שנמצאת מלמעלה. במצב שיש לסוכה דפנות ממש בגובה עשרה טפחים, אלא שהסכך הוא גבוה יותר, נחלקו הראשונים האם נזקקים להלכה של "גוד אסיק" או שאין כאן צורך להלכה זו [עיין למשל במקראי קודש (הרב פרנק), סוכות, סימן ז']. אם אכן אין כאן צורך בהלכה של "גוד אסיק", כמובן אין כאן בעיה של צירוף שתי הלכות. עולה אם כן, שיש כאן כמה צדדים להכשיר, וכדי לפסול את הסוכה במקרה הזה צריך לנקוט בכל אחד מן הדיונים הללו כדעה האוסרת: א. שאין לצרף שתי הלכות. ב. שדין "פסל היוצא מן הסוכה" מוגדר כ"הלכה" לעניין זה. ג. שאנו זקוקים כאן להלכה של "גוד אסיק", כך שבפועל אנו זקוקים לצרף שתי הלכות. בנוסף לכך, בפוסקים שאימצו את הגדר שאין מצרפים שתי הלכות בסוכה, אנו מוצאים לא פעם שצימצמו את הגדר הזה, שאין אומרים כך בכל צירוף של שתי הלכות אלא יש הלכות שניתן לצרפן ויש הלכות מסוימות שאי אפשר לצרף אותן זו לזו. באופן זה יישבו את קושייתו של הרעק"א (במקורות שהוזכרו באות א') וקושיות נוספות. דהיינו שגם אם ננקוט לחומרא בכל הדיונים הללו (שיש בעיקרון גדר שאין מצרפים שתי הלכות; ושגם דין "פסל" מוגדר כ"הלכה"; ושאנו זקוקים כאן להלכה הנוספת של "גוד אסיק"), עדיין לא בהכרח הסוכה פסולה, שכן לא בהכרח גם הצירוף של שתי ההלכות הללו ("פסל" ו"גוד אסיק") הוא מן הצירופים שאי אפשר לצרף אותם יחד. ואכן, מדבריהם של כמה פוסקים עולה שבאופן זה הסוכה כשרה: בדבריו של הגרש"ז אוירבך (מנחת שלמה תניינא, נ"ו, א) עולה שהוא מניח בפשיטות שאפשר בעיקרון לצרף יחד "פסל היוצא" ו"גוד אסיק". (עיין שם בפיסקה "גם אין לומר..." - מן הדברים עולה, שכאשר יש לסוכה מחיצות ממש, או אם אומרים "גוד אסיק" בצד החיצון של העמודים כך שהוא נחשב למחיצה לגבי החלק הפנימי, ניתן לצרף גם את הדין של "פסל היוצא" והמקום הזה כשר.) החזון איש (או"ח קמ"ד, א) כותב שפסל היוצא מן הסוכה כשר גם אם יש רווח של ג' טפחים בין הסכך היוצא ובין הדופן הארוכה שנמשכת כנגדו. כלומר שלדעתו במצב של "פסל היוצא" אין כלל צורך בחיבור בין הסכך הזה ובין הדופן. על פי זה, נראה ברור שגם במקרה שעליו אנו דנים הסוכה כשרה, שהרי אין כל בעיה בכך שהדופן מנותקת מן הפסל היוצא. בשו"ת שבט הלוי ה', עג חלק על דברי החזו"א, ולדעתו צריך שהסכך היוצא יהיה סמוך לדופן. אבל עדיין, בדבריו מפורש שאם הסכך מרוחק מן הדופן פחות מג' טפחים הרי זה כשר. זאת, למרות שבאופן זה יש צורך בצירוף של דין פסל היוצא מן הסוכה עם ההלכה של לבוד. דהיינו שגם על פי דעה זו מסתבר שיש להכשיר בצירוף כזה של "פסל היוצא" עם הלכה נוספת, כגון "גוד אסיק".