שלום כבוד הרב, רציתי לשאול אם אפשר לאכול אוכל שהסיעו בשבת. האוכל כשר ולא בושל בשבת. אני פשוט לא רוצה לבאס את המשפחה שלי שאני לא אוכלת מהאוכל שהם מביאים זה מצער אותם. אני חוזרת בתשובה מבית חילוני. שבת שלום ומבורך

שלום וברכה, במקרה הזה אפשר להקל ולאכול את האוכל שלא להעליב את המשפחה. אם הדבר יתאפשר כדאי להסביר להם שלא נוח לך שהם מביאים אוכל בחילול שבת, אך אם המצב רגיש קצת, לא כדאי להעיר להם. חשוב לשמור איתם על קשר טוב. בהצלחה רבה! מקורות והרחבה: במשנה ברורה (שיח ז) הביא בשם הגר"א להקל במלאכה שנעשתה בשוגג שמותר בו ביום. וכתב המשנה ברורה שבמקום צורך יש לסמוך על זה. נראה שחילונים בדרך כלל נחשבים לא יותר משוגגים. ראה בשו"ת מנחת אשר (ח"א סי' י) שביאר בהרחבה שחילונים בימינו נחשבים כתינוקות שנשבו. וכן דעת עוד רבים מהפוסקים וביניהם מרן הגר"א שפירא והגר"ש ישראלי, עיין במאמרו של הרב עמיחי כינרתי 'תינוקות שנשבו'. הדין של אוכל שהובא באיסור קל יותר משאר מלאכות, משום שלא נעשה שינוי בגוף החפץ, וכפי שכתב בביאור הלכה (שיח א ד"ה 'אחת משאר מלאכות') בשם החיי אדם להקל במלאכה שלא נעשה שינוי בגוף החפץ, שבשוגג מותר אפילו לו ואפילו בו ביום, ובמזיד אסור לאחרים עד מוצאי שבת. במקראי קודש (ליל הסדר פ"ז הע' צז) כתב בשם הגר"מ אליהו להקל בכך בצבא שיש בכך צורך. וז"ל: "והגר"מ אליהו זצ"ל אמר לי, שאם חיללו שבת בצבא, והביאו לדתיים למשל ספר תורה, מים או יין בשבת, מותר מעיקר הדין להשתמש ביין וכן לקרוא בס"ת, כיון שלא נעשה איסור בגוף הדבר, כמו למשל בישול אוכל, שהאיסור נעשה בגוף הדבר. אך אם יש בכך חילול ש"ש, אין להשתמש בזה וליהנות מחילול שבת זה. והוסיף, שזה כולל אף אם חיללו שבת באיסורי דאו', כגון שהביאו יין זה ברכב. ובהזדמנות אחרת אמר לי, שדברים אלה אמורים לא רק לענין תשמישי קדושה, אלא אף לשאר הדברים, כגון שהביאו אוכל וכדו'. וכן הדין גם אם תחילת נסיעת החיילים היתה באיסור, ולא רק אם הורידו זאת באמצע נסיעה מבצעית, כסיור וכדו'. ושאלתיו, האם יש להקל בזה בגלל שהמחלל שבת דינו כתינוק שנשבה, ולכן שרי אף כשיודע שלמעשה אסור לנסוע בשבת, או דוקא אם הינו שוגג ולא יודע שאסור לנסוע בשבת. וענה לי שהוא מיקל בזה משום שדינם כתינוקות שנשבו. ומ"מ כל זה אמור רק לגבי חיילים בצבא. אך אינו מיקל מטעם זה גם לאזרחים. עכת"ד. וכעין זה כתב הגר"א נבנצל שליט"א (ביצחק יקרא על הביאור הלכה שם). בנידון שלנו ברור שיש צורך גדול לשמור על קשר טוב עם המשפחה.