1. ברכת אשר יצר עושים לאחר כל פעם שנמצאים בשירותים גם אם זה מס פעמים בזמן קצר? 2. אין לי כיור חוץ מהכיור במטבח אז צריך לשטוף ידיים ואז ללכת לכיור של המטבח ולעשות את הברכה? 3. אם אין לי נטלה במקום בו אני נמצא מה ההלכה אומרת? 4 בזמן מקלחת לפעמים יוצא גם שתן אס צריך לברך אחרי המקלחת? 5. אם אני נכנס לשירותים מוריד בגדים מתפנה ומיד נכנס למקלחת זה בסדר לברך אחרי המקלחת? 6. באמצע הלילה לרוב אני ישן בלי חולצה או מכנסיים ונכנס לשירותים אני חייב להתלבש לטובת הברכה?

שלום וברכה. 1-4. מברכים על לאחר כל פעם ואפילו על טיפה אחת. 2-3. אכן, אך מעיקר הדין אפשר אין צורך בנטלה ואפשר לשטוף את הידיים בברז, אמנם נהגו רבים להקפיד ליטול מנטלה שלוש פעמים לסירוגין כמו נטילת ידיים של שחרית. 5. זה בסדר גמור. אך צריך לדעת שלבני ספרד אין להתעכב מעבר ל72 דק', ולבני אשכנז ניתן לברך כל עוד לא נתעורר אצלו צורך להתפנות שוב. 6. אם יש לך קושי להתלבש ניתן להקל, אך לכתחילה ראוי להחמיר. מקורות: 1-4. כן מבואר בשו"ע (סי' ז' סע' ד'): אין שיעור להשתין מים כי אפילו לטפה אחת חיי בלבד שאם יסתם הנקב מלהוציא הטפה ההיא היה קשה לו וחייב להודות". 2-3. הנה בדברי מרן השו"ע (סי' ד' סע' י"ח) לא הוזכר נטלה ושלוש פעמים, וז"ל: "אלו דברים צריכין נטילה במים: הקם מהמטה והיוצא מבית הכסא כו'". ובמ"ב הביא דעה מחמירה אך סיים כמגן אברהם להקל (סי' ד' סקל"ט): "ובספר היכל הקדש מחמיר ביוצא מבית הכסא שלוש פעמים, ובמג"א סי' ז' סתר דבריו". עם זאת העיד מרן החיד"א (מחזיק ברכה אורח שם סק"ו): "וביציאת בית הכסא חזינן לרבנן קשישאי שרחצו ג"פ". ובכה"ח (סי' ד' אות ס"ה) כתב: "גם הגאון חיד"א בספר ברית עולם על ספר חסידים סי' תתכ"ג כתב בשם הזוהר דאם נכנס לבית הכסא על הכניסה לבד שורה עליו רוח רעה אפילו לא עשה צרכיו, וכן כתב הרב כתם פז על הזוהר כי מי בהכנסו לבית הכסא שורה על ידיו". ולגבי נטילה מתוך כלי, כתב באליה רבה (סי' ד' י"ב) בשם מהר"ח הכהן, שאף שיש ליטול ידיו שלש פעמים לאחר שעשה צרכיו, מכל מקום אין צורך ליטול דוקא מתוך כלי. אולם רבים וטובים אף שהקפידו לרחוץ היד ג' פעמים, לא הקפידו על נטילה מתוך כלי. וכן מבואר בהלכה ברורה (עמ' קכז). וכן העידו על מרן הגר"ע יוסף זצ"ל והגר"מ מזוז זצ"ל. ואם זכורני נכון בביתו של הגר"מ אליהו זצ"ל לא היה נטלה בכיור מחוץ לשירותים. וכיום רבים נהגו להחמיר בדבר, ואפשר בקלות להשיג נטלה ויש שפע של מים, ואף שאין חובה בדבר, מכל מקום יש בכך חסידות. 5. זה בסדר ואין בכך דחיפות להסמיך את הברכה אחרי השירותים. אך נכון לעשות לעצמו תזכורת, כיון שלדעת בני ספרד ניתן לברך עד 72 דק' (ראה שו”ת יחו"ד ח"ד סי' ה'). וראה כף החיים (סי' ז' ס"ק ו'). אולם לדעת בני אשכנז ניתן לברך כל עוד לא התעורר אצלו הצורך להתפנות שוב (ראה מ"ב סי' ז' סק"א), אך גם לדעה זו ראוי לעשות תזכורת כיוון שעלולים לשכוח את הברכה. 6. כתב מרן השו"ע (סי' ע"ד סע' ו'): "היתה טליתו חגורה על מתניו לכסותו ממתניו ולמטה, אף על פי שממתניו ולמעלה הוא ערום, מותר לקרות ק"ש. אבל להתפלל אסור, עד שיכסה לבו". כלומר מעיקר הדין מותר לומר ק"ש וברכות אף שאין עליו חולצה או מכנס, כל עוד ערוותו מכוסה. ובתפילה שעומד לפני מלך, צריך לכסות גם את לבו. עם זאת בברכת המזון דאורייתא וברכת מעין שלוש יש להחמיר ולברך בלי חולצה, שהרי יש לברכת המזון דין תפילה להרבה עניינים, ולכן מחייבת לבוש מכובד כדין תפילה. וכמו שאדם היה נוהג לעמוד בפני אדם גדול (ראה שו"ע סי' ע"ד וסי' קפ"ג ואחרונים שם). אמנם ברור שגם לגבי שאר ברכות, היתר זה הוא בשעת הדחק, וודאי שאין לעשות כן לכתחילה (ראה מ"ב שם סקכ"ב). אך לגבי כיפה ודאי שאין להקל. ברכה והצלחה,