שלום כבוד הרב, אשמח לדעת האם יש היתר לאשכנזיות לעשות איפור קבוע בשיטת הפודרה שזה מחזיק שנתיים בערך ודוהה עם הזמן עד שנעלם. מתבצע על ידי החדרת פיגמנט עדין לשכבה העליונה של העור באמצעות מחט זעירה.

שלום וברכה, אין הבדל בין ספרדיות לאשכנזיות לעניין זה. נחלקו הפוסקים בעניין איפור שמחזיק לכמה חודשים או כמה שנים ואחר כך דוהה ונעלם אם יש בו איסור כתובת קעקע. יש אומרים שאם האיפור אינו השלמה של צורת הגבות אלא רק איפור לנוי וליופי אין זה לכתחילה, אך המקילה יש לה על מה לסמוך. במקרה שהאיפור לא נעשה רק לנוי ויופי אלא נעשה כדי לכסות על צלקת או כדי להשלים צורת שערות בגבות העין - מותר לכתחילה (הגרע"י בטהרת הבית ח"ג עמ' לג ומביא שם שהגר"א נבנצל שליט"א התיר לעשות איפור שיורד אחרי כמה שנים). ויש מקילים באיפור כזה רק בשעת הדחק גדול, כלומר שהמצב ללא האיפור גורם לך עגמת נפש רבה (שו"ת מנחת אשר ח"ב סי' נו). לסיכום - אם מדובר בשעת הדחק (שאם לא תעשי יש בכך צער) - אפשר לעשות לכתחילה. אם אין צער וקושי אלא רק רצון לשפר יופי וכדומה - עדיף שלא, והעושה יש לה על מי לסמוך. בהצלחה רבה! הרחבה: תמצית תשובת המנחת אשר (וכעין זה יותר באריכות בטהרת הבית): התורה אסרה לעשות כתובת קעקע (קדושים יט כח). ביאר רש"י (שם): "וכתבת קעקע - כתב המחוקה ושקוע שאינו נמחק לעולם שמקעקעו במחט והוא משחיר לעולם". יש כמה צדדים להקל בנידון שלנו: א. משמע מלשון רש"י (המובא לעיל) ועוד ראשונים שיש איסור תורה רק אם הקעקוע מחזיק לעולם. ויש לדון בדעת השולחן ערוך שלא כתב שאסור רק באופן שזה לעולם. ב. אפשר שאין איסור תורה אלא בכתיבה ולא בצביעה כלשון הרמב"ם (הלכות סנהדרין פרק יט) "הכותב כתובת קעקע", או על כל פנים שעושים צורה מסוימת כמו שעושים קעקועים היום. אך איפור שאינו כתיבה ואינו צורה אולי אין איסור. כך ניתן להבין מכמה ראשונים. ג. יתכן שאין איסור בנידון שלנו שאין בו שריטה וחיתוך העור אלא החדרת הצבע על ידי מזרק לשכבת העור העליונה. ד. כאשר ניכר שאינו עושה לצורך עבודה זרה אלא ליופי וכדומה הדבר אינו אסור מהתורה (ראה לבוש קפ ד, ש"ך קפ ס"ק ו). עדיין יש לדון שיש איסור דרבנן, וכפי שכתב הרמ"א (יו"ד קפ ד) שאסור לרשום על יד עבדו שלא יברח. אך אפשר שרק במקרה של עבד אסור מדרבנן משום שמדובר בכתובת קעקע ממש, מה שאין כן בנידון שלנו שאינו כתובת קעקע ממש. לכן יש להקל במקום צורך גדול כנ"ל. עכת"ד המנחת אשר.