שלום וברכה לרב, האם הכהן צריך להחזיר את כסף הפדיון של הבכור לאבי הבן?

שלום רב, אבי הבן צריך לתת לכהן חמשה סלעים לפדיון בנו, בתורת מתנה גמורה. אכן לאחר שהכהן זכה במעות כדין, מותר לו להחזירם לאבי הבן. מרן השו"ע כתב שהכהן יחזיר מידי פעם (כדי לא להפסיד את שאר הכוהנים), מלבד לעניים שמותר להחזיר תמיד. מכל מקום, יש משפחות שיש להן מסורת שהכהן אינו מחזיר את כסף הפדיון, ויש מגדולי ישראל שנהגו להקפיד על כך שהכהן אינו מחזיר את כסף הפדיון. מקורות: הנה בגמרא (בכורות נא:), מסופר על רבי טרפון ורבי חנינא שהיו מחזירים לעיתים את כסף הפדיון לאבי הבן, בעיקר למשפחות עניים הזקוקות לכסף (ראה ערוה"ש סי' ש"ה סע' ל' שכתב שכן עולה משפט גמרא ולכן שיבחו את רבי טרפון). עם זאת, מבואר בגמ' (שם) כי הנתינה לכהן חייבת להיות בלב שלם. ורבי חנינא הקפיד על מי שנראה ממנו שאינו גמר בדעתו ליתן בלב שלם, שהרי אם אין כאן נתינה, אין הבן פדוי (ראה רש"י שם, ורמב"ם הל' בכורים י"א ח'). וכתב המחבר (יו"ד סי' ש"ה סע' ח'), כי הכהן רשאי להחזיר את הכסף לאב במתנה, אך אסור לו לנהוג כך בקביעות, כדי שלא לקפח את שאר הכהנים, וז"ל: "ולא יהא הכהן רגיל להחזיר לכל, שלא להפסיד לשאר כהנים, שמתוך כך לא יתנו הכל פדיוני בכוריהם אלא לו. אבל לעניים רשאי להחזיר בכל פעם". ולכתחילה אין לפדות את הבן במתנה ע"מ להחזיר, אלא צריך לקבל באופן מוחלט ואח"כ יתן במתנה. בדיעבד אם קיבל ע"מ להחזיר, הפדיון תקף, שכן "מתנה ע"מ להחזיר שמה מתנה" (שם). והנה ראוי לציין כי בסוגיית מעמד הכהנים בזמננו, פסק המהרשד"ם (אבה"ע סי' רל"ה), בהסתמך על הריב"ש (סי' צ"ד), שכהני זמננו אינם "כהני ודאי" אלא כהני ספק, ועל כן צידד להקל באיסור שבויה (שהוא דרבנן) להנשא לכהן, מטעם ספק דרבנן לקולא. השבות יעקב (ח"א סי' צ"ג) חיזק סברה זו, אך חשש להורות כן למעשה ללא הסכמת בעלי הוראה. מנגד, המהרי"ט (ח"א סי' קמ"ט), חוט השני (סי' י"ז), הכנסת יחזקאל (סי' נ"ו), דחו דברים אלו בתוקף, ופסקו כי חלילה להוציא לעז על ייחוס הכהונה. דבריהם הובאו בשו"ת בנין ציון (סי' קכ"ח) שחתם את דבריו "ואם כן בטל דעת השבו"י כנגד כל הני רבוותא". ומצאתי בשו"ת דברי יציב (יו"ד סי' רכ"ח) שהביא בשם זקנו הדברי חיים זי"ע, שאין לעשות אפילו "ספק ספקא" המבוסס על סברת המהרשד"ם. עם זאת חידש בעל השאילת יעב"ץ (ח"א קנ"ה) שבימינו, כיוון שכהני זמנינו אינם אלא "כהני חזקה" כדברי הרמב"ם, מוטב להחזיר תמיד את הכסף מחשש גזל. ואף הוסיף: "גם נראה שלצאת ידי כל ספק האפשרי יש גם כן על האב לפדות בכורו מכל כהנים שיוכל למצוא דלמא מתרמי ליה כהן מיוחס ודאי". דבריו הובאו בפת"ש (שם סקי"ב), אולם בסוף דבריו ציין לדברי מרן החתם סופר (סי' רצ"א), שחלק על דברי היעב"ץ, ע"כ. וכן המנהג למעשה שלא לחוש לדבריו. חשוב לציין, כי יש מגדולי ישראל שנהגו בכוונה שלא להחזיר את כסף הפדיון, שכן יש להם מסורת ברורה על היותן משפחות מיוחסות (כגון משפחות הורוביץ, ראפפורט, והגרב"צ אבא שאול זצ"ל היה אומר שמש' דווק מיוחסים, וידוע שהג"ר אברהם שפירא זצ"ל לא היה מחזיר את כסף הפדיון וכן שמעתי שנהגו משפחות כהנים מג'רבה ומקומות נוספים). ואכן ראוי לקיים מצוות פדיון הבן אצל כהן שיש לו מסורת ידועה. והגר"מ אליהו זצ"ל הורה, שיש להקפיד שהכהן לא יחזיר את כסף הפדיון. בברכה רבה,