שלום לרב חייל שגר בירושלים וחוזר לבסיס בדרום במהלך יום י"ד באדר לפני הצהרים , מה הדין מבחינת קריאת מגילה ושאר מצוות היום ? ראיתי לכאורה שיש מספר שיטות בענין , מה העיקר להלכה

שלום וברכה, אכן יש כמה שיטות בעניין. יש אומרים שאתה פטור לגמרי מפורים (כף החיים, חזון איש). יש אומרים שאתה חייב בט"ו בברכה (מועדים וזמנים, וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א וכן נראה דעת מרן הגר"א שפירא). יש אומרים שאתה מקיים את מצוות הפורים בט"ו ללא ברכה (הגר"ע יוסף כמובא במקראי קודש לרב הררי פ"ה ה"ח). לכן אם יש לך אפשרות לסדר אחרת את היציאות - יהיה טוב, כדי לצאת מהספק. אם לא תוכל לצאת מהספק יש לקיים את המצוות בט"ו באדר שנראה שזה עיקר הכרעת הפוסקים. מקורות והרחבה: בירושלמי מגילה (ב ג) מובא: "ובן כרך שעקר דירתו בליל ארבע עשר נפטר מיכן ומיכן". על פי זה כתב הרמ"ע מפאנו: "ובן כרך שעקר דירתו והלך לעיר ליל ט"ו הרי זה פטור כאן וכאן". וכן פסקו כמה פוסקים וביניהם החיד"א במחזיק ברכה (תרפח ג), וכף החיים (ס"ק כט), חזון איש (קנב ו והובא בשונה הלכות תרפח טו), הליכות שלמה (פ"כ ס"ה). ויש אומרים שיקרא בט"ו. כך כתב מרן הגר"א שפירא (פרזים ומוקפים עמ' כב אות ד): ואם שהה בעיר גם בט"ו ולא חזר למקומו אז לרוב הראשונים פטור גם בט"ו, ולדעת הרא"ש נראה דבעלות השחר די"ד כבר נקבע להיות מוקף וחייב בכל מצוות היום. ונראה שכיון שאפילו פרזי שהיה אנוס בי"ד קורא המגילה בט"ו, ולדעת כמה ראשונים קורא בברכה, ובצרוף דעת הרא"ש שבאמת מוקף הוא, גם זה יקרא בט"ו. וביותר יש לומר כן כשחזר ביום ט"ו אחרי עלות השחר לכרך". משמע קצת מדבריו שקורא בט"ו עם ברכה. ובמועדים וזמנים (ח"ב קפד ג) כתב שחייב לקרוא בט"ו בברכה. וביאר שנראה שלהרא"ש וסיעתו, חיוב בן כרך תלוי גם בי"ד דוקא, ואם כן כיון שבעמוד השחר בי"ד נמצא בכרך, חיובו כבן כרך וקורא ומברך בט"ו. וביאר שבנידון שלנו דין זה לכולי עלמא, שאפילו לשיטות שחיוב בן כרך תלוי היכן נמצא ביום ט"ו, ורק אם נמצא בט"ו בכרך חיובו כבן כרך, זה נכון בבן עיר שבא לכרך שחיובו כמוקף בן יומו ותלוי דוקא כשנמצא בכרך בט"ו או בדעתו להיות שמה בט"ו, אבל מי שהוא בעצם בן כרך, אם לא נתחייב כבן עיר, שלא היה בעיר בשהאיר המזרח בי"ד, חיובו כבן כרך אף שלא נמצא בזמן חיובו בכרך. וביאר שמה שמובא בירושלמי (פ"ב ה"ג - כגיר' הריא"ז או' ג) "בן כרך שעקר דירתו בליל ט"ו נפטר מכאן ומכאן", היינו מפני שעקר דירתו שאז כבר אינו בן כרך כלל ולכך נפטר, אבל אם נשאר בן כרך אף שנסע משם כיון שלא נתחייב כפרוז, והוא בעצם בן כרך, חיובו כמקומו. והוסיף שנראה שאפילו לפוסקים ש"עקר" לאו דווקא, היינו לעניין בן עיר שקרא בי"ד ונסע לכרך שחייב כאן וכאן אף שלא עקר דירתו, שכיון שנמצא בכרך בזמן חיוב הכרכים בט"ו, חייב לקרות כמותם כדין מוקף בן יומו. אבל מי שהוא בן כרך בקביעות ולא קרא בי"ד לא נפטר ממגילה לגמרי אלא אם עקר דירתו. והביא שכן כתב בשערי יצחק (כלל ו או' ד) מטעם אחר, שפסק המחבר (סי' תרפח ס"ח) שאפילו בן עיר שלא קרא בי"ד, שלא הייתה בידו מגילה, קורא בט"ו, ולדעת הט"ז (סק"ט) והא"ר (או' יז) קורא בברכה, ואף שהכריעו הפוסקים שיקרא בלא ברכה, כאן שהוא בן כרך ודאי צריך לברך. ותמה מאד על החזו"א זצ"ל (סי' קנב סק"ו ד"ה בן כרך), שדעתו שפטור באופן הזה לגמרי מקריאת המגילה וכתב שדבריו צע"ג. וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א שבנדין שלנו החייל יקרא בט"ו בברכה. ודעת הגרע"י שבמקרה זה יקרא את המגילה ביום ט"ו בלי ברכה. כן הביא בשמו המקראי קודש (פ"ח הע' לד) מחוברת "פרי הארץ" (גליון ב' אדר ב' תשמ"א). ושכן הביא בשמו בספר ילקו"י (עמ' 306 סעיף נ'). והוסיף הגר"ע יוסף, שיאמר "על הנסים" וכן יקיים מצוות משלוח מנות ומתנות לאביונים ביום ט"ו.