רציתי לשאול לגבי הדבקת כמה סוגי דבק בשבת. א. רציתי לדעת אם מותר להשתמש בדבק בשבת, ואם כן באיזה אופן מותר להשתמש? ב. כמו כן בענין סימניות עם דבק לספרים מה הדין? ג. וכן מה הדין שימוש בפלסטרים בשבת? תודה

שלום וברכה, א. אסור להשתמש בדבק בשבת משום מלאכת תופר (שולחן ערוך שמ יד, ביאור הלכה ד"ה ה"ז תולדת תופר, שש"כ כג מו). ב. מותר להשתמש בסימניות בספרים בשבת, משום שהדבקתם קלושה מאד וגם בקלות מסירים אותם מהדף אין לזה שייכות למלאכת תופר מדאורייתא או מדרבנן (חוט שני ח"א סי' שמ ס"ק ג עמ' קמ, וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א). ג. מותר להדביק פלסטר על מכה בשבת (שש"כ לד ג). ולגבי הסרת פלסטר מהגוף במקום שבטוח יתלוש שערות כתב הגרש"ז אוירבך (שש"כ לה הע' עח) שאם הוא מצטער בגלל הפלסטר, נראה שמותר להסיר, (כיון שתלישת השערות היא כלאחר יד ומקלקל ופסיק רישא דלא ניחא ליה). ובילקוט יוסף הביא בשם אביו הגר"ע יוסף שיש להתיר בזה כל שיש צורך בדבר ע"ש. הרחבה: ב. החוט שני (שם) לא הגביל את השימוש במדבקות סימנייה שמותר דווקא במדביק לזמן קצר. משמע מסתימת דבריו שהוא מתיר באופן גורף, גם אם ישאיר את מדבקת ההסימנייה לזמן ארוך. אמנם בשמירת שבת כהלכתה (פרק כח אות ח) התיר להדביקן רק לזמן קצר ולהפרידן. והוסיף שמותר רק בתנאי שכבר נתלשו מן הדפדפת שלהן לפני שבת. לגבי איסור הכנה משבת לחול - ניתן ללמוד מהמשנה ברורה שאין בשימוש בסימנייה איסור הכנה, שהרי כתב השולחן ערוך (שמ ה): "מותר לרשום בצפורן על הספר, כמו שרושמין לסימן, שאין זה דבר המתקיים". וכתב המשנה ברורה (ס"ק כד): "לרשום בצפורן - ודוקא רשימה כעין קו בעלמא לזכרון שיש בזה איזה ט"ס ומשום דלא חשיב כתב כלל בלא"ה". משמע מהמשנה ברורה שאין בכך בעיה של הכנה מקודש לחול. וביאר הגרש"ז אוירבך (מאור השבת חלק א מכתבי הגרשז"א מכתב ג אות ה, מובא במשנה אחרונה שמ הע' תקלח) שהטעם שאין בכך איסור הכנה משבת לחול הוא לפי שהוא צריך לתיקון מיד, כדי לדעת שבמקום זה יש טעות, וכמו שמותר לתקן בחול המועד משום שנחשב דבר האבד. עוד כתבו (המשנה אחרונה) שיש לבאר על פי מה שכתב בשש"כ (פכ"ח ספ"ט) שכל דבר שאין בעשייתו משום טירחה וגם רגילים לעשותו מבלי לחשוב על התועלת שבעשייתו, מותר לעשותו בשבת גם אם תצא מעשייתו תועלת לימות החול, ובלבד שלא יאמר במפורש שהוא מכין לימות החול. והביא שם הרבה דוגמאות לדבר, כגון המחזיר את שארית האוכל למקרר, ומחזיר ספר לארון ספרים, וכו' עיין שם. וגם בנידון דידן שעושה רושם בציפורן לא יאמר במפורש שעושה כן עבור ימות החול. והגר"י יוסף כתב בתשובה להקל להוציא מדבקה מחבילה בשבת, ושאין בעיה אם המדבקה תישאר למשך זמן, ושאין בכך בעיה של מכין משבת לחול וז"ל: "וע"כ פתיחת המדבקות הסגורות מאז היצור, הואיל ובשעת היצור אין הכוונה בהדבקתן לקיום עולמות, אלא ע"מ להסירן בשעת השימוש, יש להתיר לפותחן ולהפרידן בשבת, וע' בפחד יצחק שכתב שאין שום איסור לפתוח איגרת הדבוקה בדבק, וכד' מרן בב"י והרמ"א (סי' שי"ז) והרי איגרת הנשלחת ממרחקים יכולה לשהות חודש ימים או יותר ואפ"ה מותר, ולפ"ז גם בענין המדבקות שעושים לסימנים, בהיות ואינה לקיום, כי בכל רגע שירצה להמשיך ללמוד בספר מוציא את המדבקה ומדביק אותה במקום החדש, ואין נעשה לקיום מותר, ואין בזה איסור של הדבקה, וכיון שמותר להשתמש ולהדביק אין בזה מוקצה, ולכן גם להוציא מחבילה חדשה מותר להוציא. וגם אין בזה משום מכין מקודש לחול, מפני שאם ירצה במשך השבת להשתמש בספר משתמש, ועוד אין כוונתו לחסוך זמן שרק זה אסור משום מכין משבת לחול, ועוד שהוא לצורך מצוה שלומד בספרי קודש". ומצאתי במשנה אחרונה (סי' שמ אות קעז) שהביאו בשם הגרי"ש אלישיב שאסור להשתמש בסימנייה בשבת. ועי' בפסקי תשובות (סי' שמ אות לח). שוב שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א ואמר לי שמותר להשתמש גם אם הסימנייה תישאר זמן רב בספר ולא משנה כמה זמן זה יישאר. שאלתי מדוע אין בכך איסור של הכנה משבת לחול, והשיב שהוא יכול ללמוד בשבת.