שלום הרב, מה העניין של הליכה על פי מנהג אבות? הרי מה זה משנה אם סבא שלי היה חי בפולין הולנד, או בכלל תוניס? אם למשל למדתי סוגיה מסויימת והגעתי למסקנה אחרת ממה שאני נוהג (לקולא או לחומרא), כמובן שזה לא הבנה חדשה בסוגיה אלא כמו פוסקים אחרים שאני לא נוהג כמוהם, מותר לי לנהוג כמו שהבנתי?

שלום וברכה! לגבי השאלה הראשונה, הרחבתי בעניין זה בתשובות כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/103017 וכאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/133016. מתוך כך, לגבי השאלה שבסיפא: ראשית, כמובן כדי שאדם יוכל לפסוק הלכה על פי לימודו בסוגיה, הוא צריך להיות במדרגה רצינית של לימוד וידיעת ההלכה, ולא די בכך שהוא למד את הסוגיה הספציפית (בעניין זה ראה גם כאן: https://www.yeshiva.org.il/ask/149297). בנוסף, במצב שאתה מתאר, שהמסקנה שאליה הגעת מנוגדת למנהג שלך - אם הכוונה היא למנהג העדה, כגון דין שבו הספרדים נוהגים כשו"ע והאשכנזים כרמ"א, הרי גם מי שבירר את ההלכה ונראה לו כפי הדעה השניה, צריך לנהוג על פי הפסיקה של העדה שלו, כפי שמתבאר בתשובות הנ"ל.