תודה רבה לרב על התשובה. אך ארצה להתייחס לתשובתו של הרב. לגבי סעיף א, אני אכן מכיר יחסית את הסוגיה האם הגאולה יכולה להתבצע על ידי מי שנקרא חילוני, אלא שאלתי היתה האם מותר לנו להתערב עמהם, מבחינת "ועם שונים אל תתערב". לגבי סעיף ב, כל המחקרים שראיתי ושמעתי, המצב של הציונות הדתית באחוזי הדתלשים, גבוהים מן הציבור החרדי. בנוסף אף שכמו שהרב ציין שתמיד הדשא של השכן ירוק יותר, וצריך להיות מעורב בחברה. אפשר לצערנו (וחלילה, אין לי אף כוונה לקטרג, אלא לקבל תשובות שיניחו דעתי) לראות אי הקפדה על מצוות - בתור צופה מן הצד - יותר בציבור הנקרא דתי-לאומי מאשר בציבור הנקרא חרדי, לדוגמה, משהו שלא קשור להתערבות בחברה, צניעות. כשאני הולך ברחוב שלי, דתי-לאומי קלאסי, ואולי אף יותר מן הממוצע, לצערי, אם ארים את עיניי אתקל במראות שאסורים לחלוטין על פי ההלכה, לעומת הרחוב החרדי, שאולי אף שם יהיה תופעות אלו, איני מתכחש, אך בהיקף מצומצם יותר, ואף בפחות קיצוניות של אי-צניעות. תודה רבה מראש לרב!

הצד השני של המטבע הוא שמעורבות עם כלל ישראל חשובה מאוד - לא זו בלבד שהיא מצווה, ככלל היא גם חובה, וזו הדרך הנכונה. עם זאת, אין ספק שמי שחושש שייפגע, טוב יעשה אם בשלב זה יימנע מכך ויתרכז - ולו לפי שעה - במסגרות יותר "שמרניות", עד ש"יחוסן". ואולם, ההנחה שחברה "שמרנית" תהא דווקא "חרדית", אינה נכונה כלל ועיקר, והיא הלעזה חמורה על ציבורנו. וכי אין בציבור הציוני-דתי מה שמכונה "חרד"לים", שמקפידים על קלה כחמורה, ולא רק בהלכה אלא גם בהתנהגות וגם בענייני צניעות שציינת? ולבד מזה הם - בנוסף - גם מכירים באתחלתא דגאולה, רואים "עין בעין" עם א-ל, מכירים במפעלו הגדול של הקב"ה, תורמים לעם ולמדינה, כמו גם לכוחות הביטחון וכו' וכו'! איזו סיבה בעולם יכולה אם כן לתעדף עליהם את מי שאולי עושה חלק ממצווה אך מתעלם מחלקה הנוסף? אתמהה. סוף דבר אציע שתתרכז בראיית חצי הכוס המלאה של ציבורנו, וליתר דיוק ברוב הכוס המלאה של ציבורנו, ואליו ואיתו תהיה שותף.