מדוע (נוסח ספרד אשכנזי) לאחר הקדושה במוסף (כתר) בחזרת השץ אומר החזן לדור ודור במקום ברכת ה-קל הקדוש? מדוע שונה הדבר הן משחרית והן מתפילת היחיד של מוסף הן בשבת והן בראש חודש?

לשואל שלום, בעקבות שאלתך על מנהגי העדות בנוגע לנוסח ברכת "אתה קדוש" של היחיד ושל הש"ץ, עיינתי במקורות, והרי מה שהעליתי בס"ד: לפי הרמב"ם, מחזור ויטרי וראשונים רבים נוספים (הרוקח, שבלי הלקט ועוד), הנוסח המקורי והעיקרי של שליח הציבור לאחר הקדושה הוא "לדור ודור נגיד גודלך". הסיבה לכך היא שנוסח זה מתאים לסיום פסוקי הקדושה ("...אֱלֹקַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ"). כך נוהגים מתפללי נוסח אשכנז ונוסח התימנים (בלדי). הנוסח ליחיד הוא נוסח "אתה קדוש" שתוקן במקורו במיוחד עבור תפילת הלחש של היחיד (שאינו אומר קדושה), כדי לאפשר לו "לשלש בקדושה". מנגד, באבודרהם ובסידורי המקובלים, הנוסח "לדור ודור" לא קיים כלל. לכן לפי מנהג עדות המזרח, גם החזן וגם היחיד אומרים תמיד "אתה קדוש". מתפללי נוסח ספרד, משלבים בין מנהג האשכנזים לבין המקובלים, כמובא ב"אשל אברהם" מבוטשאטש: בתפילות מוסף - אומרים "לדור ודור" (כמנהג אשכנז), ובשאר התפילות (שחרית, מנחה) - אומרים "אתה קדוש" (כמנהג הספרדים והמקובלים). בברכה נאמנה