שלום, בהמשך לשאלה הקודמת כמה צריך להרחיק ממקום עם ריח רע (כגון נעלים ולא הכוונה לצואה) אם אני רוצה לומר דברים שבקדושה, האם צריך להרחיק 4 אמות ממקום שנגמר הריח הרע או מספיק להרחיק עד שלא מריחים?

שלום וברכה, מעיקר הדין לא צריך להתרחק מנעליים עם ריח לא נעים, ומדת חסידות להתרחק כל עוד מריח את הריח. מקורות והרחבה: חז"ל הגדירו דברים שיש בהם ריח רע שצריך להתרחק מהם. צואת אדם צריך להתרחק ארבע אמות ממקום שכלה הריח (שו"ע עט א). צואת כלב שלא נתן בהם עורות אין צריך להתרחק אלא אם יש בהם ריח רע (שו"ע עט ג ע"ש עוד). המקור חיים (לבעל החוות יאיר עט ד) חידש שבני אדם שמואסים בריח מסוים כגון ריח של שום - אסורים להתפלל ליד הריח ההוא. אך כתב המשנה ברורה (עט כג) שדבר שטבעו ריח רע כגון עטרן וכדומה מותר, ולא נקרא צואה אלא מה שנסרח מחמת עיפוש. על דרך זה כתב הפסקי תשובות (פו הע' 5) בשם שו"ת באר מים חיים (למהר"ש ויטאל בנו של הרח"ו) ושבט הקהתי שזיעה אינו נחשב ריח רע. וכן הובא בדרשו (סי' עט הע' 34) בשם הבית ברוך והגר"ח קניבסקי (והובא שם מחלוקת לגבי ריח היוצא מהפה). וכתב הגרע"י בהליכות עולם (בא יג, מובא בהלכה ברורה בירור הלכה פו ב) שמדת חסידות להרחיק מכל הריחות המפריעים. שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א ואמר לי שאם יש ריח רע שיתרחק מהנעליים. שאלתי אם אמר זאת כחומרא או מעיקר הדין, וענה שאמר זאת כחומרא. וכן אמר לי הגר"א נבנצל שליט"א לגבי זיעה שדינו כנעליים כנ"ל שאין חיוב מעיקר הדין להתרחק. אפשר שגם הגר"ד ליאור שליט"א בתשובה הקודמת התכוון שיש להתרחק כחומרא, ולא שמעיקר הדין חייב להתרחק מהנעליים.