1. האם השטן תוקף מקומות שבהם יש מחלוקת וחוסר שלום – למשל בעל ואישה שמתווכחים ללא הרף. 2. האם זה נכון גם לאנשים המתמודדים עם מחלות נפש שהשטן מתגרה בו?

שלום וברכה, 1. אכן למדנו בגמרא שהשטן מתגרה בבעלי מחלוקת, ומקום המחלוקת הוא ביתו של השטן, ומקום שהשלום שורר בו אינו מדור לשטן (גיטין נב., שמירת הלשון שער הזכירה טו, דבר יעקב שם בשם הגר"ח שמואלביץ). 2. זה עניין אחר קצת. השטן כאמור מתגרה בבעלי מחלוקת. אמנם למדנו בגמרא (ברכות נד:) שהחולה צריך שימור מן המזיקים. וביאר רש"י שהוא צריך שימור משום שהורע מזלו, ולפיכך השד מתגרה בו. עיין שם בגמרא עוד סוגי אנשים הצריכים שימור חוץ מחולה. מסתבר שמתמודד עם מחלת נפש נחשב 'חולה' לעניין שצריך שימור. ותלוי ברמת החולי. הרחבה: 1. מסופר בגמרא (גיטין נב.), שהיו שני בני אדם שהתגרה בהם השטן להחטיא אותם: כל בין השמשות של ערב שבת היו מתקוטטים זה עם זה. הזדמן רבי מאיר לאותו מקום, ומנעם מלהתקוטט בבין השמשות של ערב שבת במשך שלשה שבועות עד שהשלימו ביניהם. שמע רבי מאיר את השטן, שאומר "ווי (לשון צער) שהוציא רבי מאיר לאותו אדם מביתו". כשאמר השטן "לאותו אדם" – כוונתו היתה לעצמו. הרי שקרא למקום מצה ומריבה "ביתו" של השטן. וכן למד החפץ חיים (שמירת הלשון חלק א שער הזכירה פרק טו) מגמרא זו שהשטן מתגרה בבעלי מחלוקת. והשטן מנסה לעורר מחלוקת דווקא לקראת יום השבת שהשבת הוא יום של שלום ומנוחה (הגר"ח שמואלביץ שם, והערות הגרי"ש אלישיב שם). ויש לומר שלכן אומרים בליל שבת שלום עליכם מלאכי השלום דווקא, שהמלאכים מסייעים לגרש את המחלוקת שנעשה בערב שבת (דברי יציב או"ח סי' קכג). 2. וכן כתב המשנה ברורה להלכה (רלט ז): "אלו צריכין שימור מהמזיקין חולה חיה חתן כלה אבל. ות"ח בלילה היינו כשהוא עומד יחידי באישון לילה ואפלה". המשמעות שצריכים שימור הוא שלא ישב לבד בין ביום ובין בלילה ואפילו בתוך ביתו (ערוך השולחן אבן העזר סד ג). אמנם מאחר וכיום לא מצויים שדים, ויעויין בשו"ע (אהע"ז סימן יז ס"י) שלדעת הרמב"ם ורבותיו של הריטב"א ביבמות לא חוששים היום לשדים, ולכן לצורך מצוה בעל רשאי לעזוב את אשתו החולה שעברה ניתוח כדי ללכת לבית הכנסת, ועל כך נאמר: "שומר מצוה לא ידע דבר רע" (חשוקי חמד ברכות שם).