יש לי חברה שאיננה דתיה. בשנה שעברה היא התגייסה לצבא כעתודאית ולאחרונה השתתפה בגירוש בגוש קטיף ובשומרון (היא תיעדה את הגירוש במצלמה לארכיון צה"ל). מאז הגירוש יש ביננו תהום עמוקה וקשה לי לסלוח לה על מעשיה. אני שולחת לה במייל סרטים ומאמרים על הגירוש שהיה כדי לעורר את ליבה ולאחרונה היא כתבה לי שהדברים מזכירים לה את שאירע ועושים לה צמרמורת ושהיא לא יודעת למה היא פותחת את המיילים וצופה בהם כל פעם מחדש... רציתי לשאול, האם זה בסדר שאני שולחת לה את הסרטים? האם אין בזה סוג של התעללות נפשית כדי לגרום לה להכות על חטא? האם זה בסדר שקשה לי לסלוח לה על אף שלא אותי היא גירשה? כיצד אוכל לגרום לעצמי לסלוח לה על כך ? כיצד אוכל לחדש את הידידות והאהבה ששררה ביננו?

אם כוונתך לעורר אותה לתשובה על ידי שהיא תראה במה היא השתתפה. ובעיקר כדי שהיא תחליט שהיא לא תשתתף ח"ו שוב במעשה פשע כזה. איני רואה כל פסול במה שאת עושה. זה טבעי ובריא שאדם אינו סולח על עבירות שעשו לו או לקרוביו ומכריו כאשר העושים אינם מתחרטים ומוכנים לעשות זאת עוד פעם