ישנם לא מעט אנשים שכאשר יש להם שאלה או התלבטות הם מעלים אותה על הכתב, פותחים את אגרות הקודש של הרבי מלובאויץ’ ומחפשים באגרותיו תשובה. אני מכירה הרבה סיפורים מופלאים על אנשים שקבלו תשובה מפורשת לשאלתם. אני גם יודעת שיש רבנים שמנגדים לתופעה הזו. רציתי לדעת מה היחס הנכון לגבי שאילת שאלות באגרות הקודש, האם מותר או ראוי שלא לשאול דרכן.

לדעתי, דבר זה אינו מדרכה של תורה, שהתורה לא הדריכה אותנו ללכת אחרי מיסטיקה.