ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב הלכה גדולי ישראל ורבנים

באילו תקופות התקיימה הסנהדרין?

הרב שמואל אריאלי"ב אב תש"פ
64
שאלה
שלום כבוד הרב, האם הסנהדרין היתה תמיד? מתי הייתה הסנהדרין הראשונה ומתי האחרונה? האם גם בבית שני הייתה סנהדרין? ומה הסנהדרין עשתה בתקופות של מלכים רשעים או משטרים קשים שנגד התורה? תודה מראש
תשובה
שלום וברכה! הסנהדרין הראשונה הוקמה במדבר, על ידי משה רבנו, כפי שמופיע בתורה (במדבר י"א, טז-יז): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה, אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו, וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ. וְיָרַדְתִּי וְדִבַּרְתִּי עִמְּךָ שָׁם, וְאָצַלְתִּי מִן הָרוּחַ אֲשֶׁר עָלֶיךָ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם, וְנָשְׂאוּ אִתְּךָ בְּמַשָּׂא הָעָם וְלֹא תִשָּׂא אַתָּה לְבַדֶּךָ." מוקם כאן גוף של שבעים זקנים שיסייעו למשה רבינו בהנהגת העם, מבחינה מעשית ורוחנית. חז"ל רואים את הפרשיה הזו כמקור למבנה הסנהדרין לדורות, כפי שמופיע במשנה (סנהדרין א', ו): "סנהדרי גדולה היתה של שבעים ואחד... ומנין לגדולה שהיא של שבעים ואחד? שנאמר 'אספה לי שבעים איש מזקני ישראל', ומשה על גביהן, הרי שבעים ואחד...". וכן לדורות, התורה מצווה לקיים גוף כזה, שיתקיים בסמוך למקדש ותהיה לו סמכות מעל שאר בתי הדין בארץ (דברים י"ז, ח-יב): "כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט, בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע, דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ, וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ. וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם, וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט. וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר ה', וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ. עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה, לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל." (דברים י"ז, ח-יג) כאשר מתעוררים ספיקות "בשעריך", "בין דין לדין", דהיינו בבתי הדין היושבים בשערי הערים, עליהם לפנות אל הסנהדרין היושבת במקדש שיכריעו במחלוקת ויפתרו את הספק. יישום למעשה של פרשיה זו מתואר בספר דברי הימים (דברי הימים ב י"ט, ה-י), כאשר המלך יהושפט מסדר את מערכת המשפט בארץ: "וַיַּעֲמֵד שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ בְּכָל עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת לְעִיר וָעִיר... וְגַם בִּירוּשָׁלִַם הֶעֱמִיד יְהוֹשָׁפָט מִן הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל, לְמִשְׁפַּט ה' וְלָרִיב... וַיְצַו עֲלֵיהֶם לֵאמֹר, כֹּה תַעֲשׂוּן בְּיִרְאַת ה', בֶּאֱמוּנָה וּבְלֵבָב שָׁלֵם. וְכָל רִיב אֲשֶׁר יָבוֹא עֲלֵיכֶם מֵאֲחֵיכֶם הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵיהֶם, בֵּין דָּם לְדָם בֵּין תּוֹרָה לְמִצְוָה לְחֻקִּים וּלְמִשְׁפָּטִים, וְהִזְהַרְתֶּם אֹתָם וְלֹא יֶאְשְׁמוּ לַה'..." יהושפט ממנה שופטים בכל עיר, ומעליהם ממנה את השופטים שבירושלים. כאשר תתעורר שאלה ומחלוקת אצל השופטים המקומיים, היא תובא לפני השופטים שבירושלים להכרעה. גם בימי בית שני התקיימה הסנהדרין ברציפות. כך למשל, המשנה (חגיגה ב', ב) מפרטת את שמותיהם של ראשי הסנהדרין בתקופת ה"זוגות" שנמשכה לאורך תקופה ארוכה בימי בית שני. הברייתא (תוספתא חגיגה ב', ט; גמרא סנהדרין פ"ח ב) מתארת שלאורך ימי הבית הראשון והשני הסנהדרין תיפקדה כראוי ולפיכך המחלוקות הוכרעו ולא היתה מחלוקת בישראל, ורק לקראת סוף ימי בית שני, בימי תלמידי שמאי והלל, הפסיקה הסנהדרין לתפקד ואז נוצרו זרמים שונים בפסיקה (להרחבה בעניין זה עיין בספרי "נטע בתוכנו" פרק י"ח). לקראת סוף ימי בית שני הסנהדרין שינתה את מקומה ועברה מלשכת הגזית למקום אחר בירושלים, ובתקופה זו כבר לא דנו דיני נפשות (שבת ט"ו ב). לאחר החורבן המשיכה הסנהדרין להתקיים, תחילה ביבנה ואחר כך במקומות אחרים בארץ (ראש השנה ל"א א-ב). לגבי מעמד הסנהדרין בתקופה זו ישנה מחלוקת בין הראשונים: לדעת הרמב"ם עדיין היה לגוף זה מקצת מדיני הסנהדרין הגדולה (עיין רמב"ם סנהדרין י"ד, ב; ספר המצוות עשה קנ"ג; רמב"ם קידוש החודש ד', ט-י). הרמב"ן, לעומת זאת, סובר שכאשר הסנהדרין לא שכנה במקדש בטל לגמרי מעמדה כ"בית הדין הגדול" (עיין למשל השגות הרמב"ן לספר המצוות עשה קנ"ג). גוף זה ריכז את גדולי החכמים ושימש כמקום לדיון ובירור, אך לא היה לו מעמד הלכתי מחייב יותר משאר בתי הדין שבארץ. נראה שגם על פי דעת הרמב"ם, לא היתה לסנהדרין בתקופה זו סמכות מחייבת שיכולה להכריע במחלוקות, ולפיכך בתקופה זו אנו מוצאים מחלוקות רבות, וחכמים יחידים לא נמנעו מלחלוק על דעת שאר החכמים (עיין רמב"ם ממרים א', א, ד). המקום האחרון שמופיע ברשימת תחנותיה של הסנהדרין הוא טבריה. נראה שהסנהדרין התקיימה שם בסוף תקופת התנאים ובמשך מספר דורות בתקופת האמוראים (עיין רש"י, ראש השנה ל"א ב, ד"ה "בית שערים"; ראש השנה סנהדרין ל"א ב; תוספות שם ד"ה "אי ציית"; רא"ש סנהדרין ג', מא; חידושי הר"ן סנהדרין כ"ג א), ואז הפסיקה הסנהדרין להתקיים. כיצד פעלה הסנהדרין בתקופות של מלכים רשעים? – בתקופות כאלה אכן אנו מוצאים תיאורים על כך שהמלך פגע בתיפקודה של הסנהדרין באופנים שונים: לגבי המלך ירבעם מופיעות שתי דעות בירושלמי (עבודה זרה א', א), האם הוא הרג את חברי הסנהדרין או שהוריד אותם מגדולתם. לגבי תקופתו של המלך ינאי, מתואר במגילת תענית (כ"ח טבת) שהסנהדרין היתה מורכבת כמעט כולה מצדוקים, עד ששמעון בן שטח הצליח להחליף אותם בחכמים כשרים. כמו כן, הגמרא (סנהדרין י"ט א-ב) מתארת מאורע שינאי המלך היה צריך להופיע בפני הסנהדרין והוא לא קיבל על עצמו את כללי הדיון. בעקבות זאת תיקנו חכמים שאין להעמיד למשפט מלכים שאינם מבית דוד, כדי לא ליצור עימות בין המלך ובין הסנהדרין. דהיינו: באופן עקרוני המלך כפוף למשפט הסנהדרין, ואם הוא חוטא כלפי שמים או שמוגשת כנגדו תביעה כלשהי ניתן להעמידו לדין ככל אדם. אולם מבחינה מעשית, כאשר המלך אינו נשמע לדין התורה הוא עלול לפגוע בחברי הסנהדרין, או שיתקיים "משפט כביכול" שיהיה מוטה לטובת המלך ולא על פי כללי הדין, ולכן העדיפו חכמים שלא להעמיד מלכים כאלה למשפט כלל.
עוד בנושא גדולי ישראל ורבנים

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il