ואני נימצאת כרגע בשליחות באטלנטה מטעם בני-עקיבא. המטרה העיקרית של שליחותי הוא לחזק את הקשר לא"י, לפתח אהבה לארץ אשר תוביל לרצון אמיתי לגור בארץ. בתור ילידת הארץ, אשר מכירה את איכות החיים בארץ, הרוחנית, היהודית החברתית והתרבותית לא אעלה על דעתי שלא לגור בארץ כתוצאה מארועים קשים כגון גירוש עמונה וכדומה, לעומת זאת, אדם שלא גדל בארץ, שלא גר בארץ, אצלו החשיפה לתמונות קשות אלו עשויה להיות מסוכנת, אם כך פניה של א"י, פני לא נשואות לשם. המסכנה המתבקשת היא מסקנת המרגלים: זוהי ארץ אוכלת יושביה וע"כ מוטב להישאר בחו"ל. איך אני אמורה לענות על השאלה וליצור קירבה ואהבה לא"י?

שלום רב: מלבד החיבה היתרה לארץ ישראל וסגולתה סגולה שאינה תלויה בדבר, סגולה שאף אדם לא יכול לקלקלה, יש להסביר כפי מה שאמר מרן הרב קוק לעשיר שבא לדבר בגנות הארץ. אותו עשיר היה עם הרב בעיירה שבה באו אנשים לנופש והבראה. שאל הרב את העשיר האם האנשים האלו בריאים. ענה אותו עשיר ודאי שלא ולכן הם באים לבית ההבראה כדי להבריא. כך גם ארץ ישראל היא המקום שאנו באים אלי כחולים אולם בזכותה של הארץ אנו נטהרים ויוצאים בריאים. "וכיפר אדמתו עמו". יש להבחין בין הרוח הכללי של הדור שהיא רוח שבפנימיותה היא טובה לבין התופעות כלפי חוץ. דווקא בדור שלנו מסוכן להישאר בחו"ל שהרי המשיח יבוא לארץ ישראל ולא לאמריקה. מי שנמצא במקום פעולתו של הקב"ה הוא יזכה לברכה מאת ה'. מי שיהיה במקום רחוק הוא יבוא אחרון. אין הפתעה במה שאנו רואים מול עינינו. חז"ל צפו ברוח קודשם שיהי משבר רוחני בארץ ישראל לפני ביאת משיח. אם כן מה ההפתעה במה שקורה בארץ.