אבי שיחיה הוא נכה וחולה סכרת שזקוק באופן שבועי לזריקת רקורמון, ומדי פעם לזריקת אינסולין. מכיוון שאין ביכולתו להזריק לעצמו, וזו טרחה עבורו להביאו כל פעם לקופת חולים לשם ביצוע הזריקה, אני מזריקה לו בבית. והוא מאוד מרוצה מכך ואף מעדיף שאני אזריק לו גם כאשר יש בנמצא אחרים המוסמכים לכך. לאחרונה נאמר לי כי יש בכך בעיה הלכתית וכי הדבר אסור. ורציתי לדעת האם הדבר נכון, בנוסף רציתי לדעת האם מותר לי לדקור אותו לשם בדיקת רמת הסוכר בדמו?

אכן יש בעיה קשה בזה, מפני שאסור לבן או בת להוציא דם מהוריהם. וכך כתבתי בפניני הלכה (בהוצאה החדשה בכרך על המשפחה א, כא): שאלה: האם מותר לבן לבצע באביו טיפול רפואי העלול לגרום להוצאת דם, או כיוון שישנו איסור מיוחד שלא להוציא דם מהוריו, על הבן להימנע מזה, ואפילו אם הוא רופא? תשובה: מצד אחד ברור שאם הבן טיפל באביו, ובתוך כך יצא ממנו דם, אינו נענש על כך, הואיל ועשה זאת בהסכמתו ולטובתו. אולם מאידך, מסופר בתלמוד על אחד מגדולי האמוראים (רב), שכאשר נתקע קוץ בבשרו, לא הניח לבנו להוציאו, שמא עקב הוצאת הקוץ יצא ממנו דם, ונמצא הבן עובר בשגגה על איסור חובל באביו (סנהדרין פד, ב). ועל כן נפסקה ההלכה שאסור לבן שהוא רופא, לנתח את אביו, או לקחת ממנו בדיקת דם. ואפילו אם האב מבקש שדווקא בנו יטפל בו, משום שהוא סומך עליו, וגם משום ששכירת רופא אחר תעלה כסף, בכל זאת ישכרו רופא אחר ובלבד שהבן לא יבצע בהוריו טיפול העלול להוציא דם. ורק כאשר אין שום ברירה, כגון שאין בנמצא רופא אחר, או שאין לאב ולבן כסף לממן את הניתוח, מותר לבן להיענות לבקשתו ולטפל בו. וכן הורה שצריך לקבל בכל יום זריקה, אין לבקש מן הבן שיזריק לו, שמא תוך כדי ההזרקה יצא ממנו דם. ועדיף שבן הזוג ילמד לתת את הזריקות. אולם במקרה שלא נמצא פתרון אחר מניח את הדעת, ויש חשש שאם הבן לא יזריק יתכן שיהיו מצבים שהאב לא יקבל את הזריקה שהוא זקוק לה - מותר לבן להזריק לאביו. (ויעויין שם בהערה).