אני מרגישה מוכנה לבנות בית בעזרת ה’ אך אני מרגישה שזה מתעכב ומתפספס לי. נפגשתי עם מספר בחורים אבל כל פעם זה לא נמשך אחרי פגישה ראשונה, לפעמים מצידי ולפעמים מצד הבחור. קורה לי כבר הרבה פעמים שבאים אליי אנשים ואומרים לי "יש לי מישהו להכיר לך אני אברר ונדבר", אבל אז זה משום מה נעצר כאילו יש עיכוב גדול וזה ממש מפחיד אותי. גם אני שומעת כל מיני הצעות שאמרו לאמא שלי בלי ידעתי שהיא פסלה אפילו בלי לשאול אותי כי זה לא נשמע לה. אני לא מאשימה אותה ח"ו כי היא מצידה רוצה את הטוב והמתאים בשבילי אך אני מרגישה שזה יוצא כאילו אני בררנית גדולה, בעיקר העיכוב נורא מפחיד בעיקר שזה קורה עם הרבה אנשים (שלא מכירים אחד את השני) שמתחילים להציע לי מישהו ואז לא חוזרים לדבר על זה ולי גם לא נעים ללחוץ ולהזכיר כל הזמן למרות שאני מנסה לרמוז לאנשים ומי שבא ושואל אותי אני נראית מעוניינת ורוצה. מה אפשר לעשות? לפעמים זה כבר מתחיל לייאש...

תתאזרי בסבלנות ובנתיים תשתדלי להיות ראויה לבחור טוב, תשפרי את התנהגותך, תתחזקי בעבודת ד', בקיום המצות וגם תטפלי בכל מה צריך למנוע עכובים כפי שהזכרת לגבי העוזרים לך שיעזרו באופן הנכון. וד' יברך אותך וימלא משאות לבך לטובה.