הרבה פעמים שמעתי על האיסור לדבר דברים לבטלה, אך לא נתתי לזה תשומת לב מרובה. אך קראתי את אגרת הגר"א וראיתי שהוא מדגיש מאוד את האיסור לדבר דברים שאינם צריכים, אפי’ אם אין בזה דברים אסורים דוקא, גם שמעתי שמלותיו של האדם קצובות ולא יוכל לדבר יותר ממה שנקצב לו. האם אכן כך הם הדברים, הרח כדי ליצור קרבה בין חברות צריך שידברו משהו, ומאוד נורמלי שמפטפטים על דברים בלי תוכן, האם זה אסור, ודאי שעדיף לדבר על דברי תורה, אך קשה שהדברים בין חברות שנפגשות כל יום יהיו רק קודש?

השאיפה צריכה להיות שכל מעשינו יהיו לשם שמים וכל דיבור וכל מחשבה הכל יהיה לשם שמים. שבכל חיינו בכל שעה ושעה תמיד נעבוד את ד'. ואולם הדרך להגיע לשלמות כזו להיות כמו האבות היא דרך ארוכה. ואי אפשר לקפוץ למעלה כזו בבת אחת. ועל כן כל אדם נדרש להתנהג כפי המקום הוא נמצא בו כעת ולשאוף כל הזמן לעלות עוד מעלה מעלה. להתקדם בהדרגה. לגבי מי שנמצא במעלה עליונה אם הוא מפטפט בדברים בלי תוכן זה חסרון גדול. ולעומת זאת מי שעדיין לא עלה אין בזה חסרון אם לא עשה איסור ממש.