שמעתי בדרשה של אחד הרבנים שאדם שלא קיבל ייסורים במשך 30 יום לא יזכה לעולם הבא. מדוע, למה האדם צריך לסבול כ"כ בעולם הזה, ודבר שני, מהי לפי הגדרת הגמרא ייסורים, כאבי בטן או מיתה של אדם ח"ו?

הרב אמר לך זאת ע"פ דברי חז"ל בתלמוד בבלי ערכין דף טז. לאדם יש גוף ונשמה. היסורין הם יסורין לגוף ולא לנשמה. ודאי שהקב"ה לא שמח כשבניו סובלים. "בכל צרתם לו צר". אולם כמו שאבא שרוצה לחנך את בנו לא יוכל להצליח בחינוך אם ירעיף עליו מתנות ללא גבולות. בדרך זו הוא יזיק לבנו. כך גם הקב"ה איתנו. הקב"ה מייסר אותנו כאב המייסר את בנו. הקב"ה רוצה שהנשמה בנו תבנה. זאת יש לעשות בדרך כלל על ידי המעטת העוצמות והכוחות של הגוף. זאת עושה הקב"ה על ידי היסורין. [ע"פ הסבר המהר"ל בנתיב היסורין] אנו ודאי מתפללים שנוכל להתקרב לה' ללא יסורין. אולם משום שאנו קרוצי חומר אנו יודעים שלא נוכל להתקרב אל הקב"ה מתוך טוב ושפע ללא גבולות. מידת היסורין נתונה בהשגחתו של הקב"ה. יסורין אומרת הגמ' כוללים כל עשייה שגורמת לאדם קושי ואי הצלחה אפילו אם זה דבר פעוט. הגמ' מביאה כדוגמא לכך אדם שרוצה להוציא מכיסו מטבע של עשר ועולה בידו במטבע של חמש.