כאשר אני חושבת על תגובתי אם הייתי יכולה לבקר מלך, מובן מאליו בשבילי שהייתי לובשת את מיטב מחלצותיי לפניו (מפני הכבוד), אז מדוע כאשר אנו מתפללים ועומדים לפני מלך מלכי המלכים ולא סתם מלך פשוט בשר ודם, אנו לובשים את בגדינו הרגילים היומיומיים, דבר זה מטריד אותי רבות,כי כבר יצא לי שחשבתי שאני לבושה שלא כראוי לתפילה בבגדיי הרגילים, ושזהו סוג של הקלת ראש בה’. האם אכן כך?

ודאי שיש מקום להידור בתפלה גם בנוגע ללבוש. אולם מעת שקבעו אנשי כנסת גדולה שתפילה לא תהיה רק בבית המקדש ע"י עבודת הקורבנות, חלק מתקנתם כוללת שכמו שיהודי פשוט יכול לבוא ולהתקבל אצל המלך למרות שהוא לא מומחה בדיבורים לפני המלך. כך גם בנוגע להופעתו החיצונית הקב"ה מקבל אותנו כמות שאנו. כשם שתיקנו לנו להתפלל למרות שאנינו ראויים מבחינה פנימית, כך גם תיקנו לגבי הצדדים החיצתוניים. ההלכה רק מסייגת זאת שלא לבוא עם בגדים מלוכלכים ומבוזים. זוהי גדולתו של הקב"ה שבמקום גדולתו אתה מוצא את ענוותנותו. שאר המלכים אינם מקבלים עניים ונדכאים אולם "אני את דכא ושפל רוח". הקב"ה מקבל אותך כמות שאת עם הפשטות שיש בך.